טלי ברילעברה שנה, שנה מאז עזבנו את הכל ותוך חודש אחד עברנו מהמרכז אל הנגב, מראשון לציון העיר הרביעית בגודלה בישראל אל מצפה רמון, אחד הישובים המבודדים בישראל, שיש בו רק כ 5,500 נפש.
כבר שנה שאני עונה על שאלות , לחברים, לבני משפחה וגם לא.נשים ששוקלים מעבר ועוקבים אחרי בבלוג או ברשתות החברתיות.
אז לכבוד המצפלדת , קבלו את חמשת השאלות הנפוצות ביותר, שהתשובות עלהם מסכמות שנה שלמה .
אתם לא מתגעגעים למרכז:
פה אחד לא. נהפוך הוא שאנחנו באים למרכז אנחנו שואלים את עצמנו לא אחת מתי חוזרים הביתה, או איך גרנו כל כך הרבה שנים במרכז. אנחנו כמובן מתגעגעים לחברים ומשפחה, אבל בואו נשבור מיתוסים הקשורים למצפה רמון והמחשבה שהיא נמצאת בסוף העולם רגע לפני אילת, המרכז זה סדר גודל של שעתיים מאתנו, ברוב מדינות העולם זה מרחק סביר לגמרי, וגם בתוך המרכז זה הזמן שלוקח עם הפקקים . המשפחה שלנו ולא מעט חברים שלנו כבר הפנימו את זה, ובאים לבקר בשבתות וחגים, כמובן שרבה יותר כייף להשאר ללון כאן אבל גם ביקורים של יום או כמה שעות סבירים לגמרי, ומשאירים חשק לעוד.
איך לילדים :
אין לי ספק שזה הדבר הכי טוב שעשינו עבורם . השילוב בין תחושת ביטחון אישי המאפשרת לחקור את הסביבה, מערכת חינוך שיש בה יום לימודים ארוך, ושפע של פעילויות לילדים עושה נפלאות .
אז נכון המצב לא מושלם,וכצפוי התמודדנו עם קשיים שונים, חלקם נובעים מהיותו של קטן הבית ילד עם צרכים מיוחדים אבל במבט לאחור הם הראשונים שהסתגלו למעבר והתמיכה והקבלה של כלל הילדים יוצאת דופן. ועם יד על הלב, הם הראשונים שהסתגלו למקום.
מה עושים בשעות הפנאי :
זו שאלה שנשאלת לרוב ע"י מי שפחות מכיר אותנו, כי מי שמכיר יודע שלא ההינו משפחה של קניונים עוד שגרנו בעיר הקניונים 🙂
שעות הפנאי שלנו מגוונות, במהלך השבוע זה לא שונה מהותית מהחיים במרכז, גם כאן הילדים הולכים לחוגים שונים, לחברים או לגינה הציבורית ומגרש הכדורסל (בקרוב ייפתח כאן סקייטפארק ואז ברור לאן יעברו המפגשים ).
בשבתות אנחנו מאוד אוהבים לצאת אל המכתש ולמרחבים באזור ולא צריך הרבה בשביל לעשות את זה רק להניע את האוטו ואנחנו שם . חשוב להדגיש שבשונה ממה שרבים חושבים לאורך כל השנה יש כאן המון פעילויות ופסטיבלים שונים ,אומנם לא כאלו עם כוכבי ילדים ועומס מותגים אבל קסומים לא פחות, חלקם אגב בינלאומיים.
אנחנו תמיד זוכרים שההכרות שלנו עם מצפה והקסם שלה התחילו בסוף השבוע הראשון שלנו אז התרחש "מצפה רמון פריסקול "
הפריסקול הוא למעשה הפנניג קהילתי של כמה ימים במסגרתו יש מגוון הרצאות, פעילויות לכל המשפחה ואירועים כמו שירה ומוסיקה, והכל ללא תשלום (ממש בימים אלו נערך מבצע גיוס המונים בהד סטארט ואתם מוזמנים לתמוך ולקבל על הדרך תשורה נאה ).
מה סוד הקסם ?
אני חושבת שמצפה היא הדוגמה לשלם הגדול מסך חלקיו. ללא ספק יש כאן ייחוד של קהילה. קהילה שלמה המורכבת בתוכה מקהילות שונות שבנקודות ממשק מתייצבות יחד למען הפרט. יש כאן הון אנושי מרתק בהרכב שלו, וביכולת קבלת פנים והנתינה שלו מצד אחד. ומהצד השני אי אפשר להסביר את הקסם של המכתש ושל המדבר, המרחבים הפתוחים, השמיים זרועי הכוכבים והאקלים המושלם עושים את זה.
אם זה חלום למה לא כולם עוברים לגור במצפה?
החיים כאן קסומים ככל שיהיו מזמנים גם אתגרים לא פשוטים. בעיני השילוש של חסמים בנושאי תעסוקה תחבורה ודיור הם המעצורים, אז נכון שיש כאן התקדמות ולראשונה זה שנים נבנות שכונות חדשות, וקמו מיזמי תעסוקה (כולם אגב פרטיים בעידוד המועצה אבל בואו לא נתבלבל המדינה לא משקיעה כאן כלום ), אבל ללא ספק יש כאן קושי. גם הבידוד של היישוב לא מוסיף, בילוי עירוני "רגיל" כמו קולנוע או תאטרון או מרכז קניות מצריך שעה נסיעה ברכב, תוסיפו לזה את הקשיים שנתקלים בהם כל תושבי הפריפריה בהשקעות ממשלתיות בנושאים חשובים כמו תחבורה ובריאות ותקבלו את הסיבה. ועדיין אני ממליצה בחום.
מצפלדת שמח לנו, ואל תשכחו לבוא לבקר
