טלי בריללפעמים נדמה לי שהוא רק נולד, הוא קטן הבית והוא חגג לא מכבר שנתיים. יחד עם האביב, עם השמיכות שהפכו קלות יותר ועם הגובה שהוא תפס, הוא גילה שאפשר לצאת ממיטת התינוק,יום אחרי שקלטתי אותו מניף בגמישות מופלאה רגל אל מעבר למעקה המיטה נפלה ההחלטה. עוברים מיטה. לא עוד מיטת תינוק, כי קטן הבית כבר לא ..
לכאורה אנחנו כבר אמורים להיות מתורגלים שלא נאמר אדישים, בכל זאת עשינו זאת כבר פעמיים אבל נהפוך הוא, יש משהו מרגש במחשבה ובפעולה שהנה עושים משהו חדש, שעוברים עוד שלב בגדילה שלב שיודעים שזהו , זו הפעם האחרונה שעושים אותו וגם הפעם כמו הרבה דברים אצלנו זה היה שונה.
את המעברים הקודמים ערכנו בבית אחר, הבכורה הייתה – בכורה, היא הייתה בחדר משלה, ועברה למיטה שקיבלנו המעבר שלה זכור כמשהו דיי קל.
שהאמצעי גילה כישורי הימלטות, ורגע לפני שקטן הבית הצטרף למשפחה רכשנו מיטה נפתחת, אני חייבת לציין שנתקלנו בקשיים, והניסיונות ללינה משותפת לא הצליחו, אני לא יודעת אם זה בגלל שידענו שאנחנו רגע לפני שינויים משמעותיים(לידת תינוק נוסף ומעבר דירה) הנחנו לזה, את האמצעי העברנו לחדר זמני. ואכן תקופה קצרה אחרי שקטן הבית הצטרף עברנו כולנו לדירה, ומאז החלוקה היא לבכורה יש חדר , ושני הבנים חולקים חדר נוסף . קטן הבית במיטת תינוק, האמצעי על מיטה שיש לה מיטה נפתחת .
לא עוד. הגיע הזמן לשינוי.
התחלנו בשיחה משפחתית, עיקר מאמץ ההסברה היה לאמצעי, הוא וקטן חולקים יחד חדר, אם עד עכשיו זה פחות השפיע, כי בכל ערב קטן הבית הושכב במיטה שגם אם לא ממש בא לו לישון הוא לא יכל לצאת ממנה , הרי מערב הוא "משוחרר" והיה ברור לנו שתהיה השפעה גם על האמצעי. בשביל לעשות את המעבר קל יותר עשינו גיוס משפחתי, ה"גדולים" סייעו במלאכת הפירוק של המיטה, הפרדת המיטה הנפתחת מהמיטה, הוכנו מצעים חדשים, סודרו המגירות
ונפתחה ה"מעורה הסודית", אליה נדחקו בהתלהבות שלושה ילדים וכלבה אחת :).
ההכנות זה החלק הקל, ההתמודדות היא קצת קשה יותר.
בלילה הראשון ההשכבה לקחה לנו שעתיים, שעתיים בהם בכל רגע נתון אחד משני הבנים יצא מהחדר, קרא אמא/אבא , שעתיים בהם הבנים השתוללו עד שקרסו יחד לשינה.
בלילה השני זה לקח שעה וחצי, ומלחמה של איפו יישן מי. בשלישי הם כבר החליפו שלוש פעמים מקומות אבל קרסו יחד J, חלפו מאז כמה לילות,בהם התמודדנו עם מאבק של חלוקת המיטות, תלונות של האמצעי על הקטן, הקטן על האמצעי. ואני חושבת שאנחנו בדרך הנכונה.
[highlight]ביקשתי מפיית השינה הפרטית שלנו, שמלווה אותנו כבר הרבה שנים ועוזרת דבורה זהבי מהמרכז לייעוץ שינה כמה טיפים לטובת מעבר לחדר משותף:[/highlight]
- הכינו את הילדים לשינוי- דברו עם האחר הגדול ועם הילד שעובר למיטת מעבר /נוער. כחלק מההכנה הרכיבו את המיטה ליד הילדים,היעזרו בילדים להציע מצעים. ניתן לשחק יחד עם מיטת המעבר החדשה כך שהילד ירגיש ביטחון.
- שעת השכבה- במידה והילדים הולכים לישון באותה שעה תוכלו לשבת כאשר אתם מקריאים סיפור, בין הילדים. אם הילד הגדול יותר הולך לישון מאחור יותר הסבירו לו שאחיו עלול להתעורר אם הוא יעשה רעש. ושלבו את טקס השינה אם עדיין קיים בסלון או בחדר אחר.
- אל תכעסו. ייתכן שבימים הראשונים הבכור יעשה רעש ויעיר את אחיו לא רק הקטנים מסתגלים לשינוי גם הגדולים
- משחקים אחרי שעת ההשכבה- עכשיו שכבר אין סורגים במיטה הילדים חופשיים לרדת מהמיטה ולשחק יחד אחרי שעת כיבוי אורות. תוך מספר ימים הילדים יפסיקו לרדת לצורך משחק. בימים הראשונים אין צורך להיכנס כל שתיים שלוש דקות ולפזר את המשחק מכוון שהילדים ישמחו שאתם חלק מהירידה.כנסו לחדר כל כרבע שעה ובלי כעס בקשו מילדים לעלות כל אחד למיטתו.
- יוצאים נכנסים – במידה והילדים יוצאים מהחדר לאחר שעת ההשכבה החזירו אותם למיטה בלי לדבר איתן ובלי להרים את הקול. זה הזמן ללבוש את מסיכת הפוקר פייס שלכם. תוך כשבוע הילדים יבינו שאתם עקביים ושלא משתלם להם לצאת מחדר
- מחליפים מיטות- במידה והילדים מחליפים אפשרו להם בלילה הראשון והסבירו במהלך היום שלכל אחד יש את המיטה שלו ואתם מצפים מהם שכל אחד יישן במיטתו. האם כדאי להילחם על זה ? לא. אחרי שהתרד ההתלהבות הילדים יבקשו לישון במיטתם בלי שנצטרך להתערב.
לילה טוב
