טלי ברילמסכמת שנה של הליכות זריחה עם הדברים הקטנים שעשו לי טוב השנה ועזרו לי להתמיד
הרבה פעמים שאלו אותי איך אני עושה את זה, כל כך הרבה א.נשים אמרו לי השנה שהתמונות שאני מעלה באינסטגרם שלי עושות להם חשק , אבל איך מתחילים, ואיך אישה כמוני שללא ספק יש לה לא מעט אתגרים בחיים הולכת כל בוקר (למה אגב כתבתי כאן ) ובכלל שאשתף קצת .
אז לכבוד סוף השנה הראשונה שלי בהליכות זריחה במדבר הדברים הקטנים שעוזרים לי לקום כל בוקר ולעשות את זה.
קביעת מטרה
אני יודעת שזה לא עובד אצל כולם, אצלי כן. אחת המטרות שלא השתנו מתחילת הדרך הייתה קביעת זמן. המטרה היא ללכת עד שעה וחצי. בהתחלה אגב ממש לא הצלחתי,
בתחילת השנה האחרונה קבעתי לעצמי הארכת מרחק שאני הולכת במסגרת הזמן כל פעם אני מתקדמת קצת,בסופה של השנה אני עומדת על מסלול של שבעה ק"מ וקצת. התחלתי אגב עם שלושה ק"מ.
בחירת מסלול
מדהים כמה חשיבות יש למסלול עצמו, אני לא מדברת רק על הפאן הפיזי טכני, אלא ההשפעה שלו .אני עברתי השנה כמה מסלולים עד הנוכחי . תמצאו את המסלול שעושה לכם טוב, גם מבחינת הקושי שלו וגם הדרך עצמה, אני יודעת שלרובכם אין את הפריבילגיה שלי של לבחור מסלולים בטבע, אבל גם במרחב העירוני יש מסלולים שונים, מגינות ופארקים ועד חוף הים.
העיקרון שלי במסלולים תמיד היה קל יחסית עם נקודה אחת קשה.
שעה קבועה
השעון שלי מכוון על אותה שעה כמעט כבר שנה, הוא זז בעשר דקות לפני עונות השנה בקיץ שהחום הגדול כאן בערבה עולה קודם הוא זז בעשר דקות קדימה בחורף כשהשמש עולה קצת יותר מאוחר הוא זז אחורה.
אני כאמור בחרתי את שעות הזריחה. וזה לא היה פשוט, וכל בני הבית למדו להסתדר ולקום מצד אחד, ומצד שני אני למדתי שאני מגיעה בדיוק בזמן הכי לחוץ בבקר, ובמקום לרוץ למקלחת כמו שאני ממש רוצה אני משלבת את בלגן הבוקר ואז מתפנה ליום שלי. אם השעה לא קבוע השוטף שוטף אותי.
נוחות
מי שמכיר אותי יודע שאני לא אזכה בתואר מתלבשת השנה, זה תקף גם להליכות הבוקר שלי. אני האחרונה שמעודכנת בכל טרנד הלבשת הספורט,מידי פעם אני מודה אני מציצה על התמונות של אלו שכן משקיעות בפרטי לבוש מעודכנים, בחיי שאני מאמינה שיש לזה שימוש, וזה לא סתם עולה הון עתק. אבל הדבר היחידי שממש השקעתי בו היה נעלים של נייק שמותאמות לפעילות בשטח.
שאר המלתחה שלי מרוכבת מבגדים שנוח לי איתם, חלקם חולצות ממותגות שקיבלתי בכל מיני אירועים, גופיות סופגות בקיץ ובחורף זה בגדים שמחממים מספיק אבל לא מציקים ושלא הופכים בהם למפל , וכן זה כולל גם תחתונים וחזיות , זוועה ללכת עם בגדים לא נוחים .
אביזרים נלווים
אם דיברנו בסעיף הקודם על נוחות, אז חוץ מנעלים יש עוד שני דברים שהוספתי במיוחד .
אוזניות – עברתי לא מעט סוגים עד שמצאתי את האזניות של anker הסוג שנוח לי, לא נופל לי / כבד לי, מתנתק לי/ מציק לי. אני שומעת כל מיני דברים בהליכות, מאוד תלוי במצב הרוח שלי, יש ימים שמוסיקה קצבית מדרבנת אותי, ויש ימים שהאזנה לפודקסטים או תכניות רדיו מזיזה אותי.
מד צעדים- אחרי שהיו לי כל מיני אפליקציות טלפוניות רכשתי לעצמי לפני תקופה את הצמיד של שאומי mi band 2. הוא תומך בעברית ועומד מאז במשימה שלשמה הוא נרכש, הוא מודד את מס' הצעדים, הוא מודד דופק. על הדרך יחד עם האפליקציה שלו אפשר לעשות שימושים נוספים כמו מעקב אחרי השינה, משקל ושת'. לי הוא מאוד נוח, הוא גם מזכיר לי לזוז אחרי שהגדרתי לו זמן (חשוב לגמרי לאנשים כמוני שעובדים שעות מול מחשב). מאז שרכשתי אותו יצאו כאמור גרסאות משוכללות יותר, ויש שעונים וצמידים משוכללים ממנו בעיני הוא ממש מספיק.
ביחד או לבד?
אני קוראת לזה שאלה שאין עליה ממש תשובה. יש יתרון מאוד גדול ביחד, לא מבריזים (כי לא נעים), יש מחויבות הדדית, אפשר לקטר כל הדרך, וגם לפעמים זה מרגיש הרבה יותר בטוח.
אצלי זה בא בתקופות, בהתחלה הלכתי למדתי מסלולים וצברתי ביטחון בלצאת לשטח באדיבותה של חברה מהיישוב שהסכימה שאצטרף אליה , בהמשך כשפחות הסתדר התחלתי לבד.
היום אגב אני מעדיפה לרוב את הלבד, לסדר את המחשבות , את הנשימה, וגם לפעמים לקבוע לעצמי מטרות ויעדים להליכה הספציפית.
מה שכן קבוצת תמיכה וגם אם היא ורטואלית נותנת מענה מאוד טוב גם אם הולכים לבד.
לא לשכוח לנשום
נשמע הכי מובן מאליו אבל זה לא.
אחד הטיפים הכי טובים שקיבלתי ואני מעבירה אותו הלאה לעצור ופשוט לנשום, בסוף מסלול, בתוך המסלול, להרים את הראש, לנסות להתעלם מהדופק ולנשום.
מסתבר שזה עובד.
