טלי בריל
ילד אהוב שלי,
לא מזמן הלכת לישון, עם חיוך ענק, חיבוקים , נישוקים ואושר גדול, במחי יד העלמת יום שלם שעבר עלי.
חיבוק אחד שלך, חיוך והכול התפוגג.
הצלחת להעלים גם את השטות שעשית כמה דקות קודם.
אני מתיישבת לכתוב לך מכתב יומולדת, מנסה לסכם לך (ובוא נודה על האמת לי) שנה שלמה.
ועברנו כולנו שנה , איזו שנה. לא היה פשוט לאף אחד מאיתנו.
אבל איכשהו אני חושבת שמכולם דווקא ממך צריך לבקש סליחה.
אני רוצה לסליחה בשם כל אלו שהקשו עליך השנה במקום להושיט יד, סליחה בשם כל המבוגרים שבמקום לראות את הטוב והנפלא בך, חיפשו איך לדחוס אותך למסגרת מרובעת.
ואתה מה לעשות לפעמים עיגול, לפעמים משולש.
אני רוצה לבקש סליחה בשם כל מיני מבוגרים שהסבירו לך שאסור לנשום/לזוז /לדבר ובכלל צריך להיות חייל ואתה בכלל ילד. זה לא אתה יקירי, זה הם , לפעמים מבוגרים לא יודעים איך להתמודד עם מצבים ועם ילדים.
אני רוצה לבקש סליחה גם בשם עצמי, שלא עמדתי מספיק על דעתי, שהקשבתי להם הרבה יותר מידי, ולפעמים הקשבתי לך פחות מידי , שהכלתי אותם הרבה מעבר למה שהיה מותר ושלפעמים גם אני ביקשתי שתהיה מרובע, רק בגלל שכולם צעקו מסביב .
אני מאחלת לך שהעתיד יהיה נפלא ממש כמו השבועות האחרונים שלנו , שתמצא את הדרך שלך , שתהיה גם משולש וגם עיגול, אבל תזכור שלפעמים צריך להיות מרובע , .
אני מאחלת לנו שנה פחות מתאגרת, ויותר רגועה וחופשיה עם המון מרחב גם בחוץ אבל גם בפנים .
יומולדת שמח אהוב שלי,
מאחלת לך שתגשים את הרצונות ואת המשאלות שלך ושהיה לך מהר שיער ארוך ,וצמה כמו שאתה רוצה עכשיו, אבל מרשה לך גם להתחרט ולעשות קרחת 🙂
אוהבת
אמא
