עמוד הבית » תגיות הורים דורשים מהפך בחינוך

Tag Archives: הורים דורשים מהפך בחינוך

Feed Subscription

הסליחות שלא ביקשו ביום כיפור

זהו, תם יום הכיפורים , יום שמקפל בתוכו בעיני את ישראל, חילונים בבתי כנסת, ילדים צמים, ילדים על אופניים, ילדים צמים ורוכבים על אופניים, תפילה וכאב, זיכרון של אבות מהתנ"כ  ואבל על אבות ובנים שלא חזרו ממלחמת יום כיפורים. אבל מעל הכל עומדת לה הסליחה.

אומרים שבכיפור צריך לבקש סליחה אז הנה רשימת הסליחות שלי ,בהקשר החינוכי כמובן סליחות שלא קראתם באף מקום.. כי אני דיי בטוחה שלא ממש ביקשו אותם.

 

אני רוצה לבקש סליחה מהילדים שלא פתחו את שנת הלימודים, כי  המערכת לא השכילה לתת להם את התנאים להם הם זקוקים, לא השכילה להבין כי שיוון לכולם כולל בתוכו גם ילדים עם אלרגיות מסכנות חיים הזקוקים לסייעת רפואית צמודה, לכל ימי השבוע , או אלו שלמרות שיש להם צווי השמה לא זוכים למסגרת מתאימה, ולכן גם הם נשארו בבית.

אני רוצה לבקש סליחה גם מילדי השילוב, שקיצצו להם בשעות הסייעת , ונאלצים להתמודד עם הקושי והתסכול.

אני רוצה לבקש סליחה מכל הילדים שאין להם מסגרות משלימות מותאמות, וגם בחגי תשרי  מוצאים את עצמם לבד בבית.

אני רוצה לבקש סליחה מכל ההורים של הילדים שאין להם מסגרות משלימות על זה שהם נאלצים לבחור בין הילדים למציאות הכלכלית .

אני רוצה לבקש סליחה מהילדים הנמצאים בליבו של המאבק של המוכר שאינו רשמי, אני דיי בטוחה שלמרות המורכבות של הנושא ניתן למצוא לו פתרון אם כל הצדדים יחשבו יחד על טובתכם .

אני רוצה גם  לבקש סליחה מהילדים על חודש של הסתגלות קשה מנשוא, חודש בו הולכים למסגרות באופן מבלבל בלתי רציף, עם המון הפסקות וזה למרות שכולם דיברו על זה שהחופש הגדול הסתיים וצריך לחזור למסגרת.

אני רוצה לבקש סליחה מצוותי ההוראה וצוותי החינוך על חודש בהם הם נאלצים להתמודד עם ילדים שמתקשים לזכור איזה יום בא אחרי איזה יום, מתי יש איזה שיעור, ומתקשים להיכנס לתלם.

אני רוצה לבקש סליחה מכל ההורים  במיוחד מאלו שהגיעו השנה לראשונה למערכת החינוך וגילו שחינוך הוא לא חינם ותשלומי הורים מתחילים כבר בגן.  ושצמד המילים תשלומי רשות, ותשלומים מרצון אומרים בעצם שאם לא תשלמו ירדפו אותם  במקרה הטוב הורים אחרים , או שתקבלו מכתבי איומים מהעיריה במקרה הרע.

אני רוצה לבקש סליחה מהורי ילדי הגנים המתקשים כלכלית, סליחה שגם השנה איש לא הבחין בכם, ובבעיות שלכם ולא תקצב עבורכם מנגנון הנחות כמו זה הקיים בבתי הספר.

אני רוצה לבקש סליחה משר החינוך,  חברי ועדת החינוך של הכנסת ומנכלית משרד החינוך והצוות המקצועי  , על הפניות והבקשות והשאלות  שאני וכמותי הצפנו מתחילת השנה.

 

אני מתפללת אולי השנה נשליך את כל אלו , ובשנה הבאה נוכל לשבת בתקופה זו על המרפסת ולספור ציפורים נודדות כמו שאומר השיר, ולא נצטרך לחפש פתרונות, ולתת הסברים. הגיע הזמן שנהפוך את הימים הנוראים לימים נפלאים.

קרדיט צילום Krysty74 pixabay

קרדיט צילום Krysty74 pixabay

המסע למען הגיל הרך

נדמה לי שזה היה אתמול, אבל זה היה אי שם באוגוסט. ישיבת ועד החינוך של הכנסת הערכות לפתיחת שנת הלימודים. אולם הדיונים היה עמוס, נציגים של כל העולם , תקשורת, שר החינוך , המנכ"לית. אני זוכרת דיון שלם, כמעט שעתיים של דיבורים, מצגות, שקפים ואף מילה על – גני הילדים. הרגשנו שאנחנו מתפוצצים.

ישיבת ועדת החינוך של הכנסת לפתיחת שנה"ל צילום טלי בריל

ישיבת ועדת החינוך של הכנסת לפתיחת שנה"ל צילום טלי בריל

איך יכול להיות שרק חודש קודם, בדיון נוסף בנושא התנאים בגני הילדים שיזמנו באותה וועדה בדיוק הסכימו כולם שצריך לפעול למען שיפור התנאים בגנים, ובישיבת פתיחת שנה לא רק שהנושא לא עולה, אלא שהמילה "גן ילדים" לא נאמרה פעם אחת.

עו"ד עינב גוטרמן  מנכלית עמותת כולנו משפחה שישבה לידי פשוט צעקה – ומה עם הגנים, למה לא מתייחסים לגנים?? היא זכתה לסדרן בפרצוף.

וזו התמונה שחרוטה לי בראש.

ההתעלמות.

אחת השאלות הכי נפוצות  שאני נתקלת בה היא למה. .

מה יוצא לך מזה.

מה גורם לקבוצה של אנשים, מכלל רחבי הארץ, ממגוון מקצועות, אמונות ודרכי מחשבה , לקום כל בקר ולהגיד – היום נצליח לשנות משהו.  עשרות פעמים נשאלתי מה יוצא לכם מזה, ולמה לכם. עשרות פעמים אומרים לכם לא, ואתם בשלכם, ממשיכים , סוגרים לכם דלת, תמצאו חלון, אומרים לכם מחר, אתם מתייצבים. למה?

התשובה היא- הילדים שלנו חשובים לנו. ההווה שלנו, העתיד שלהם.

למסע  הזה הגענו  כל אחד מנקודה אחרת אי שם בכנסת ה -19 , נפגשנו במסדרונות , בוועדות ולאט התחלנו לשתף פעולה, הורים, סייעות גננות . אנשים מקצוות שונים של הארץ, דעות שונות, מקצועות שונים , גילאים שונים. כתבתנו יחד ניירות עמדה,  יזמנו דיונים משותפים. אמרו לא לא,  התעלמו מאיתנו והמשכנו, התעלמנו מאתנו, זעקנו, סימסנו, דיברנו עם העוזר של העוזר, עם התחקרנית ההיא, העורכת , הכתב , יזמנו כתבות, העלנו סטטוסים ,  נלחמו להגיע לדעת קהל.

והכל לבד, חבורה נחושה עם משימה.

ואז שנדמה היה שרואים  קצה אור במנהרת החושך הכל קרס, והכריזו על בחירות.

לא הרמנו ידיים, הפעם כבר שילבנו יחד כוחות  ויצאנו למסע בחירות – בוחרים בילדים שלנו. נחושים לא לשמוע שוב, את "הלא", נחושים להגיע לכנסת ה 20 עם התחלה של פתרונות.

נחושים לא לתת למצב להמשיך כמו שהוא.

בשלושה חודשים האחרונים מצאתי את עצמי בקמפיין בחירות , לא התמודדת מטעם אף מפלגה, לא קידמתי שום דבר מסחרי, ועדיין טירוף של קמפיין .

בחרתי להעלות את נושא הגיל הרך על סדר היום הציבורי, בחרתי יחד עם שותפיי לעשות מהפך וצדק עם הילדים .

כבר שלושה חודשים שאנחנו בטירוף , שלושה חודשים שקיימנו עשרות אלפי שיחות, ששלחנו אלפי מיילים שלושה חודשים של עבודה בלתי פוסקת עם מטרה אחת – שלא נעלם, שלא תהיה אף מפלגה שתשכח את ילדי הגנים.

והדרך הזו לא פשוטה, יצאנו אליה לבד, התמודדנו עם קשיים , שיתפנו פעולה למרות שלא תמיד הסכמנו על הכל, השקענו את כולנו מבלי שיש לנו גב כלכלי, או משהו שעומד מאחורינו, נהפוך הוא, לכולנו משפחות, ילדים ועבודה.

 

טרום טרום טראומה

טרום טרום טראומה

לאט לאט העובדה נשאה פרי  עשרות המיילים שלנו, קמפיין טרום טרום טראומה  הצליח לחדור את סדר היום הציבורי , הצלחנו לגעת ולהשמיע את הקול. אבל לא נחנו לרגע.

המסע הזה גדל והוקמה הקואליציה הארצית למען שיפור התנאים בגני הילדים, הצטרפו אנשי מקצוע, אנשי אקדמיה ואלפי הורים ברחבי הארץ. כל אחד תורם ביידע ובכישוריו. לכולם מטרה אחת – שיפור התנאים בגנים.

 

הקמת הקואליציה אחד הימים המרגשים שחוויתי צילום טלי בריל

הקמת הקואליציה אחד הימים המרגשים שחוויתי צילום טלי בריל

נפגשנו עם ח"כ מימין, מהמרכז ומשמאל, הצגנו את המתווה, הצגנו את המחקרים את הנעשה בעולם וצגנו את הדרישה הכי הגיוניות שיש – תנו לילדים שלנו סיכוי הוגן, תנו לכלל ילדי ישראל הזדמנות שווה. קחו אחריות.

 

פגישות מכל הקשת הפוליטית

פגישות מכל הקשת הפוליטית

והמאמץ רק גדל, אבל משתלם, נושא הגנים עלה על הסדר היום, וניירות העמדה שלנו, ותוכנית החומש שנכתבה במשך חודש ע"י הורים בשעות לא שעות מוצאת את עצמה מקבלת במה במצעי מפלגות.  הצלחנו להגיע לעוד כלי תקשורת, לעוד הורים..

 

היום הקמפיין שלנו מסתיים, היום אנחנו יוצאים לבחירות לכנסת ה 20, עכשיו האחריות היא שלנו קהל ההורים, זה הזמן שלנו להפוך את הקיטורים למעשים  ולצאת להצביע.

לקחת את הילדים וללמד אותם שיעור באזרחות, לקחת אחריות ולהגיד – אני משנה.

ahbuh

 

אני יודעת שהמסע שלנו לא תם, אני יודעת שיש לנו עוד הרבה עבודה מול הכנסת ה20 , ביום שאחרי אני וחבריי נהיה שם  בשביל לוודא שהדברים אכן קורים, ללמד את נבחרי הציבור שהבטחות מקיימים. לדאוג שלילדי הגנים יהיה עתיד.

תרשו לי לסיים במילה אישית. תודה לכל השותפים למסע, לכל אלו שהיו בשגעת בחודשים האחרונים, לכל אלו שאמרו כן שהרמנו אלהם טלפונים והקמנו את הקואליציה, לכל ההורים שפנו ואמרו אנחנו כאן מ ה אפשר לעזור וכמובן למשפחה שלי שבלעדיה כל זה לא היה קורה.

 

מי ייתן, ובכנסת ה 20 נצליח לשנות למען הילדים שלנו.

 

 

 

 

חוגגת יומולדת ומסכמת שנה

נולדתי בא' תשרי. בעוד רוב האוכלוסייה החילונית חוגגת לעצמה יום הולדת עפ"י תאריך לועזי, אני מאז שאני זוכרת את עצמי מציינת את יום ההולדת שלי פעמיים. בלועזי חוגגים , בתאריך העברי מסכמים.

חשבתי הרבה על סיכום השנה שלי, והגעתי למילה אחת ששזורה בכל הדברים שקרו לי – מאבק.

אני לא ממש מחבבת את המילה הזו, יש בה משהו כוחני,  לוחמני . שהוא לא ממש מה שאני רוצה להיות, אבל בישראל כמו בישראל נדמה לי שזו הדרך היחידה להשיג משהו.

מאבק לקבל את המגיע לנו

מאבק לקבל את המגיע לנו

במישור האישי  משפחתי נאבקתי השנה לקבל את הזכויות שלנו מהמדינה, נאבקתי  לקבל טיפול רפואי במסגרת הציבורית, נאבקנו לקבל תרופות שמגיעות לנו מסל התרופות אבל הקופה עושה ככל שיכולתה למנוע את קבלתם בגלל עלותן, נאבקנו לקבל את המגיע לנו מחברות הביטוח, ומביטוח לאומי. לא בכל המאבקים הצלחנו, ולצערי מרביתם ימשיכו איתנו גם לשנה הבאה. לא סתם אני מברכת תמיד בריאות את כולם. כאן זה לא ברור.

אם אני כבר אמא דיגיטלית למה לא למנף את זה?

אם אני כבר אמא דיגיטלית למה לא למנף את זה?

השנה נאבקתי על הפרנסה שלי, על הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד ממה שאני אוהבת  ועוסקת בו כבר עשרים שנה מבלי להתנצל על זה שאני אמא, .  שהבנתי שאולי שווה לנסות להפסיק להיאבק ולהוכיח למעסיקים שאני ראויה לתפקידים למרות ואולי דווקא משום שאני אמא יצאתי לעצמאות. לקחתי את מה שהם ראו כחיסרון והפכתי אותו ליתרון שלי. לשמחתי הצלחתי לגייס לקוחות שהאמינו בי ולהניע פעילויות ותהליכים(אתם מוזמנים להציץ כאן באודות להתרשם על קצה המזלג ). זה לא פשוט להיות עצמאית, והיו ימים ולילות שהדאגה הייתה רבה. אבל האמונה והידיעה שאני מאוד טובה במה שאני עושה. מחזקת אותי.

הורים דורשים מהפך בחינוך

פעילות למען הורים וילדים, למען החינוך של העתיד, דורשים מהפך בחינוך

במישור הציבורי, גם השנה לקחתי חלק, ונאבקתי למען תינוקות פעוטות וטף, למען קהילת ההורים, חלק מהמאבקים בהם השתתפתי נשאו פרי והצליחו והידיעה  שהצלחתי ולו מעט לשנות את החברה עשו אותי מאושרת עד מאוד.  חלקם אגב  ימשיכו איתי גם לשנה הבאה.

 זו עבודה סיזיפית משהו להיאבק למען שינוי חברתי, להיאבק למען שינוי סדר יום ציבורי. להיאבק להגיע לתקשורת זה הולך והופך קשה משנה לשנה. השנה יותר משנים עברו הבנתי שאם לא נאבק, אם לא נפסיק להיות "נחמדים", אם לא נפסיק "לבקש יפה" לא ממש נקדם משהו. למדתי שככל שמצטרפים יותר הורים, ככל שיש יותר עניין , אנחנו מצליחים יותר.  למדתי השנה לצערי, שבשביל להגיע לסדר היום הציבורי צריך משהו שנע בין מלחמה לאסון אישי.  אבל גם בשנה הבאה ברור לי שאני אהיה חלק. הרצון לעשות את המדינה שלנו טובה יותר למען דור העתיד חזק יותר מכל הגיון שאומר שאני צריכה יותר שעות שינה, ותקציב מותרות לבית .

ושנה הבאה?

כמו תמיד אני מאחלת בריאות. זו הנקודה החשובה ביותר בעיני.

אני מאחלת לנו הרבה פחות מאבקים, ויותר שינויים.

מאחלת שנצליח לאחות את הקרעים שבתוכנו, שנצליח לתקן ולו מעט למען הילדים שלנו.

עוגה מעשה ידייה של אפרת מונשרי גורן

עוגה מעשה ידייה של אפרת מונשרי גורן

שנה טובה.

מציאות חברתית

רגע לפני החופש הגדול השתתפתי בתכנית איזו מדינה, בפאנל על חינוך ויוקר המחיה

 

מוזמנים לצפות בקישור :   http://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/eizo-medina-s1/VOD-c76386766ecc641006.htm&Partner=facebook_share

אם אין אני לי מי לי – שנה ליציאת מצרים שלי

אני חוגגת שנה.

שנה מאז השיחה ההיא, קוראים לזה "שיחת שימוע", אני עוד זוכרת אותה , היא הגיע אחרי תקופה לא פשוטה , כמה ימים קודם כבר אמרתי לקולגה שלי שאני חשה שזה מה שהולך לקרות והיא אמרה שזה לא הגיוני . שתקתי  ברוב השיחה ההיא כי  מה אפשר להגיד כבר למישהי שמתפתלת מולי , ואומרת שאין לה יותר כסף לשלם לי.

מה להגיד ? שנתת את הכול למען החברה שלה?, שסירבתי חודש קודם לנטוש לטובת תפקיד חלומות  כי אני לא הטיפוס שנוטש אנשים במצבים קשים.

שלוש שנים שהתחילו כפרויקט של שלוש שעות בחודש הסתיימו בשיחה של שלוש דקות.

ערב חג פסח. במקום שי לחג קיבלתי שיחת שימוע. אבל לא בחורה כמוני תשב בשקט.

חצי שעה אחר כך, אחרי שלוש שיחות טלפון בהם הודעתי שאני פנויה לעבודה  הגיעה שיחת הגישוש הראשונה,  אחריה היו עוד שיחות והרבה פגישות שהציגו לי את מציאות בה נתקלות אלפי נשים בישראל.

סיפרו שלי כמה  אני מוכשרת , נהדרת, עם טון וחצי ניסיון ו.. שלושה ילדים קטנים. שזו "קצת בעיה" ואיך אני מסתדרת , ומה נעשה בחופשים, כאלו זו הפתעה להיות אמא, כאלו רובם לא אבות, לא אמהות, ומה היה עד עכשיו? עד עכשיו לא הסתדרתי?,  ברור שכן.

הילדים הפכו למשהו שעומד ביני לבין תפקיד.

אמהות הפכה ל"בעיה"

 היו גם כמה שהסבירו לי שאמהות,במיוחד לילדים קטנים היא קצת "בעיה " שלא כל כך מתאימה לסוג מקצוע שלי . מצאתי את עצמי יושבת שוב ושוב ומסבירה שעם קצת גמישות של כל הצדדים זה אפשרי, עובדה אני מחפשת עבודה לא בגללי.

ואז התחילו ההצעות והפגישות ,  מצאתי את עצמי מסרבת להצעות של משכורות שבחיים הם לא היו מעלים על דעתם להציע לגבר בעל ניסיון כמו שלי,התירוץ היה אגב  ב"סוג של משרת אם אז המשכורת בהתאם", מצאתי את עצמי מסרבת להצעות שכללו הגעה הביתה בשעות בהם הילדים שלי ישנים, ארבע פעמים בשבוע כי "ככה נהוג אצלנו שעות עבודה", מצאתי את עצמי קמה והולכת מפגישה שבה נאמר לי, חבל שלא אמרו לי שאת אמא לקטנים, ההיתי חוסך לכולנו את הזמן. חסכתי לו. ועוד שלל דברים

אם אין אני לי מי לי, נכתב בפרקי אבות, והמשפט הזה כאלו נכתב עלי. הבנתי שהדרך שלי היא עצמאות.

הנה ערב פסח, שנה חלפה.

שנה של אתגרים, ניסיונות, הצלחות וגם אכזבות.

שנה בה החלטתי להתמקד במה שאני טובה בו, אוהבת אותו ולא פחות חשוב מבינה בו , לנצל את הידע שלי ,את ההבנה השיווקית שלי, את החברתית שבי ואת האמא שבי . לקחת את כל מה שיש בי וללכת קדימה.

המשרד שלי  צילום טלי בריל

המשרד שלי צילום טלי בריל

שנה שבה החלטתי לנסות לתת קצת יותר לחברה בה אנחנו חיים , לחזור להיות מעורבת חברתית,  לכתוב, להתראיין להעלות על סדר היום הציבורי את הקשיים של ההורים, את הבעיות בחינוך, לנסות לשפר את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו.

שנה שבה הבנתי שהמחיר שגובה פעילות חברתית הוא מאוד גבוהה, גם כלכלי וגם אישי , והבנתי למה מעטים עוסקים בו.

לנסות לשנות  צילום טלי בריל

לנסות לשנות צילום טלי בריל

שנה ששיפרתי את יכולות הג'ינגול שלי בין האמהות לעבודה, שנה שכול התא המשפחתי מנסה למצוא את האיזון בין הדברים.

שנה של עבודה יחד עם מותגים, משרדים, ונשים בזירה המסחרית לצד שנה של מאבקים ציבורים חברתיים ..

מגוון של פעיליות גם מסחריות גם חברתיות

פעילויות לנשים ואמהות

הייתה בסך הכול שנה קשה אבל טובה.

אני מקווה שהשנה שתבוא תהיה קצת יותר קלה, אבל לא פחות טובה.

חג שמח!

כתבות אחרונות

נושאים

Scroll To Top