עמוד הבית » תגיות אימהות

Tag Archives: אימהות

Feed Subscription

מה שלא תקראו באף "פרויקט" ומוסף חגיגי ליום האישה

סליחה, באמת סליחה, סליחה שאני הולכת לנפץ קצת את פסיטיבל יום האישה שרץ בחוץ. הנה כמה דברים שלא מופעים  ולא ממש יופיעו בשיח על האישה.

בשיח זה  שיתובל בהמון מספרים ונתונים  על נשים  אבל לא לא תראו בו  שרוב העניים בישראל הם בעצם נשים עניות ,  שיח שיספר לכם על הרגלי הצריכה של נשים אבל לא יזכיר במאומה את אלפי הנשים שעושות חושבים עשר פעמים לפני שהם קונות משהו, ולא זוכרות מתי קנו משהו לעצמן.

דוח חגיגי  מתוך אתר הלמס

דוח חגיגי מתוך אתר הלמס

שיח שכולל סקרים  מופלאים בהם יקבלו נקודות זכות עסקים שלא מפטרים נשים בהריון, ויקבלו שבחים עסקים שמעסיקים  נשים בפרט ואמהות בכלל , כי לשלב נשים ואמהות בישראל 2014 מקנה לך מקום של גן עדן ופרסום חיובי  בקרב קהילת העסקים ואייטם בתקשורת.

גם השנה לא יפקד מקומם של  כתבות הצבע על "נשים מיוחדות", כאלו שעשו דברים שאם גבר היה עושה אותם היו מיד פותרים אותו בהנף יד של מה הסיפור שלך , זה מאוד ברור. אבל אישה ? זה וואו אחד גדול.

בכלל אני חושבת שזה דיי סימבולי מה שקורה למועדים שחוגגים נשיות ,  את יום האם שנולד אי שם בווין בחגיגות לאם כל האלים האלה ראיה  ועבר גלגולים שונים בעולם הפכו  להיום המשפחה,  לא משנה שעוד לא קם הגבר שהיה בהריון וילד , וזה נכון המשפחה של היום מאוד שונה מפעם ועדיין, ואת  "יום הפועלות הבינלאומי",    חג שהמקור שלו בכלל אי שם כאירוע סוציאליסטי קומוניסטי הפכו "ליום האישה"  כי צריך איכשהו לחגוג בכל זאת , והוא הפך להיות הכלאה של חג האהבה עם יום האם , ושאומץ מחוץ לנגזרת הקומוניסטית שינה שוב את פניו והפך להיום שאנחנו מכירים יום  עולמי לציון והכרה במאבקים של נשים.  כן מאבקים.

תרשו לי לנפץ לכן , אנחנו לא צריכות יום מאבק, אנחנו נאבקות כל יום.

 מה שלא תקראו בשלל הכתובת לכבוד יום האישה  שגם בשנת 2014 להיות אישה בישראל  זו משימה כמעט בלתי אפשרית.אם את אמא אז בכלל.

לא משנה כמה ננסה להתייחס אל החברה הישראלית כמתקדמת או שיוונית המצב שלנו רחוק, ומתרחק. נשים בישראל נמצאות במאבק יום יומי וזה מתחיל מגיל צעיר בו  את נאבקת אם מעניין אותך חלילה חוג רובוטיקה ולא בלט, את נאבקת אל מול מערכת החינוך שלמרות הכול תעדיף לשלוח את הבנים לראלי ולא את הבנות ,  את נאבקת ומקבלת חצי חיוך שאת שואלת למה בישראל 2014 בהצגות בית ספר אמא עדיין מחכה בבית עם סינור.  לימודי מגדר ושיוון הוא משהו שגם במאה העשרים ואחת לא נלמד במערכת החינוך, ועוד לא אמרנו מילה על הצבא שהוא לכאורה מתקדם אבל הולך ומתרחק (מי אמר שיוון בנטל?)

המאבקים בגיל המוקדם לא מכינים אותך למה שצפוי לך בעתיד, הם לא מכינים אותך שזה ממש  לא משנה אם סיימת את לימודי התואר שלך בהצטיינות יתרה בישראל 2014 נשים עדין משתכרות הרבה פחות באותו תפקיד.

בישראל 2014 למרות שאסור עדיין שואלים נשים בראיונות עבודה את שאלת המחץ "מתכננת ילדים?" ואף אחת לא תפצה פה כי אף אחת לא רוצה לאבד מקום עבודה.

בישראל 2014 אם את כבר אמא ישאלו אותך תמיד אם יש לך "סידור" לילדים  , שזו מילה נימוסית למה תעשי עם הילד חולה, ומצד שני תמיד יתקשרו אליך מהגן או מבית הספר אם הוא לא מרגיש טוב.

בישראל 2014  אלפי אמהות לא מצליחות להשתלב בשוק העבודה מרגע הפיכתן לאמהות ולא משנה הכישורים ההשכלה או המוטיבציה שלהם.  אמהות רבות מוצאות את עצמן שוב בתפקידים  זוטרים שעשו בתחילת הדרך , משתכרות  שכר זעום רק על מנת שיוכלו להתקיים.  אחרות פותחות עסק עצמאי קטן ,  כי  בישראל 2014  בלתי אפשרי להתקיים ממשכורת אחת למשפחה, גם אם רוצים. בכלל  גם  ביום האישה הזה לא ידברו על  המאבק  היום יומי של עשרות נשים בישראל לאזן בין דרישות שוק התעסוקה לבין ההורות. והאמהות ועל מעט אם בכלל הבחירות שנשים יכולות לקבל בדרך.

בישראל 2014 עדיין יגידו שאת מקטרת, או לא באמת רוצה לעבוד או להשתלב, ובכלל מי שרוצה מצליחה, למרות שהמציאות המספרית שונה כל כך.

גם ביום האישה הזה לא ידברו על עשרות נשים שחיות בפחד, שחיות תחת טרור כלכלי ומילולי , כי מטרור כלכלי  ומילולי לא מתים, ונשים צריכות למות בשביל לקבל כותרת אי שם בעיתון. גם לא ידברו על זה שבישראל 2014 עדיין נשים עדיין שותקות אחרי שהן עוברות הטרדה מינית ואונס. כי למה להרוס חגיגות

הרבה יותר נחמד לטפוח לנו על השכם, מאשר לפתוח באמת את הדברים, לשים אותם על השולחן ואולי אחת ולתמיד לנסות לטפל בהם.

יום אישה שמח!

יומולדת שמח צוצ'יק שלנו

צוציק שלי,

שנתיים עברו מאז הגחת לאוויר העולם והפכת אותי לאמא בפעם השלישית ואת כולנו לשק אושר גדול ודביק. שנתיים מאז השתנה הכול ואני לא בטוחה שאי פעם הוא יחזור למה שהכרתי.

כבר שנתיים שאתה מלמד אותי, את אבא שלך, את אחותך ואחיך דברים, אנחנו שגדולים ממך ומנוסים ממך לומדים כל פעם מחדש.

אומרים הרבה דברים על הילד השלישי, הנפוץ הוא שהם מגדלים את עצמם לבד..ניפצת את המיתוס הזה ביד רמה מזמן.

אין מילים שיכולות לתאר אושר של שלושתם  צילום טלי בריל

אושר גדול צילום טלי בריל

את הבוקר פתחנו בשירת יומולדת שמח, הערנו אותך יחד כל המשפחה בנשיקות ושירים ואתה? ישר מביא את החיוך הזה שלך, רוקד..

אם היה מד אושר בחדר הוא היה מתפוצץ.

כזה אתה אושר אחד גדול, בכל פעם שאני מסתכלת עליך הלב שלי מתפוצץ, תמיד אבל תמיד ולא משנה אם תפסתי אותך עושה משהו שכולנו יודעים כבר שאסור, ולא משנה אם סתם בא לך חיבוק או סיפור או למשוך לבלה בזנב, תמיד חיוך הגומות שלך, המבט הזה, אי אפשר לעמוד בפניו .

חיוך שממסי הכול   צילום טלי בריל

חיוך שאי אפשר לעמוד בפניו , גם בלה לא מצליחה לכעוס צילום טלי בריל

היו גם רגעי בכי בשנתיים האלו, רגעים קשים, רגעים שאני מודה הצלחת להפחיד אותי מאוד,  רגעי תסכול שלך, שלנו , היו לנו עליות והיו מורדות, אנחנו מתמודדים יחד ונאבקים בקשיים שלך, גאים בכל השיג קטן, בכל עוד משהו שמתקדם.  אנחנו לומדים יחד דברים שתמיד היו ברורים נורא שהם כאלו, אבל הם לא.

ילד אהוב שלנו, אתה מלמד אותנו כל כך הרבה דברים, אתה מלמד אותי זו שהכול אצלה מהר, שמתקתקת את החיים לעצור, לנשום, לספור  עד עשר כל כך הרבה פעמים.ואני לא לבד, אתה מלמד כל אחד מאיתנו פה, כל פעם מישהו זורק לי אבל עידו עשה :) , אתה מלמד אותנו שהאהבה היא אין סופית  ושחיוך אחד יכול לעשות שינוי ענק..

מלמד את כולנו כל פעם משהו  צילום טלי בריל

מלמד את כולנו כל פעם משהו צילום טלי בריל

אתה גם לומד,  בקצב שלך, בדרך שלך אתה אוסף מכל אחד מאיתנו משהו, ומדהים לראות את הדרך שלך לערבב את כולנו למשהו שהוא "שלך"

אהוב שלי,

היום אתה חוגג שנתיים, ואנחנו חוגגים שנתיים של תא משפחתי מחומש.

יומולדת שמח!

אוהבת

אמא

הורות 2014 לא מה שחשבתם

הרשו לי לנפץ לכם רגע את השבוע הזה, את שבוע המשפחה בו כולם מדברים על התא המשפחתי באידיאליזציה מופלאה, מכמה ילדים מונה המשפחה הישראלית, מה היא צורכת ועד סקר מה תקבלו ליום המשפחה מהעסיק, והשנה לאור האקטואליה לא יעדרו מהשיח כתבות צבע על משפחות "מיוחדות" כאלו שלא בנויות מאבא אמא ילדים .

משפחה זו לדעתי הפרה הקדושה האחרונה של ישראל, תא משפחתי הוא קודש. ואם העזת לא להיות הורה עד גיל 30 +  אתה צפוי לתחקיר מעמיק עד מעמיק מאוד. שלא נגיד סנקציות . וזה אגב כולל גם כאלו שלא חיים בזוגיות ושמעתי שזה לא פוסח על חברי החד מיניים. מצד שני אנחנו מדינה שמקדשת את התא המשפחתי כל עוד הוא לא מפריע לנו להיות אנשים יצרניים, אנשים עובדים, רצוי הרבה שעות.

תא משפחתי זה ערך עליון ילדים זו בעיה. אחרת תסבירו לי למה שואלים נשים בכמעט כל ראיון עבודה אם יש להם "סידור" לילד.

אבל כרגיל הקשיים של התא המשפחתי נעלמים אי שם. כי לא נעים להרוס חגיגות, להרוס את הפרה הקדושה האחרונה בישראל . המשפחה.

אבל מה שלא מדברים עליו זה שגם בשנת 2014 להיות הורה בישראל זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

בראשית השבוע התקיים "כנס הורים נה/עדרים " של השדולה הורות בעידן של קריירה ברשותו של ח"כ איתן כבל בשיתוף עם וויצ"ו. הרעיון  שעמד מאחורי הכנס היה להתחיל לדבר על פתרונות להתנגשות בין שוק העבודה לתא המשפחתי. התנגשות שגובה מחיר, מחיר משפחתי.

הורים נעדים,צילום מתוך הזמנה לכנס

הורים נעדים,צילום מתוך הזמנה לכנס

איך שלא נסתכל על זה ישראל נמצאת במקום די גבוהה בהתנגשות המופלאה בין שוק העבודה להורות. ואם חשבתם שקידוש העבודה מגדיל את התוצר אתם  טועים , התוצר השנתי בישראל נמוך משמעותית מהמדינות המערביות . במדינה בה תרבות מי הולך אחרון מהמשרד שולטת , ולא עמידה ביעדי תפוקה זה לא מפתיע, מלי אלקובי מחברת דינמיקס הציגה בכנס נתונים שמאשרים את תחושת התסכול של אלפי הורים,.ישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף במדד ה- OECD  לאיזון בין בית ועבודה. כיום, ממוצע שעות העבודה השנתי בישראל עומד על כ-2000 שעות, קצת פחות מדרום קוראה ויוון, לעומת 1400 במדינות אירופה ו-1700 בארה"ב.

ובכוונה כתבתי הורים, כי בישראל 2014 יש לא מעט אבות שממש כמו ח"כ כבל מבינים שהורות זה   לא עניין מגדרי. גדל פה דור חדש של אבות שרוצה לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיו. עכשיו בואו נדבר על הורות, על ירידת מעמדו של ההורה, ועל המצב של הנוער וגל האלימות, עכשיו נשפוט הורים על פינוק יתר , 2000 שעות ממוצע בשנה ! איך אפשר לחנך ולהשפיע על משהו שזה המצב?

עובדים יותר , מרווחים פחות. שקפים מהמצגת של מלי אלקובי מחברת דינמיקס  צילום טלי בריל

עובדים יותר , מרווחים פחות. שקפים מהמצגת של מלי אלקובי מחברת דינמיקס צילום טלי בריל

אבל תרשו לי לקחת  צעד אחד לאחור, כי בשביל להגיע ל2000 שעות צריך למצוא קודם מסגרת לילדים. או כמו שמעסיקים אוהבים לקרוא לזה "סידור".

מכוון שלרובנו לא התמזל המזל לעבוד בגוגל, שמעניקה מסתבר לעובדותיה חצי שנה חופשת לידה אפשרויות לעבודה מהבית ו20 ימי חופשה שנתית , רוב המשפחות בישראל מחפשות מסגרות לפעוטות מגיל שלושה חודשים. גם כאן הנתונים צריכים להעיר מישהו.  רק 100 אלף ילדים בגלאי 0-3 מתוך 470  אלף  מתחנכים במסגרות הציבוריות.  נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בויצו  רק חיזקה את מה שכתבתי במאמר שלי ב ynet  (הקלקה ואתם שם ) והסבירה למה ההורים בעצם שבויים של מערכת החינוך הפרטי ,  הביקוש למעונות ויצו  מסתבר כפול מההיצע ובאזורים מסוימים הוא מטורף ומגיע עד 4 ילדים רשומים על כל מקום פנוי.  פלא שאמהות מנסות להרשם  עוד בהריון ?

הורים משלמים כפול ואף יותר ,במשפחות רבות עלות המסגרות הפרטיות גבוהה , אפשר  מסתבר לפתור את הבעיה , רק שהמדינה מחייבת העמדת תקציב משלים מה שמעיד חלק מהרשויות בבעיה.

אפרופו רשויות, אם שאלתם איפו הכסף שכן מוקצב, הוא נמצא במשרד הכלכלה, סמנכ"ל משרד הכלכלה, גיל ארז  הודה בכנס  שיש  כסף,  מיליארד  שקלים יותר נכון שתוקצבו בעקבות ועדת טרכטנברג  לטובת בנייתם של כ-300 מעונות יום חדשים ברחבי הארץ. למה לא בונים? הביורוקרטיה ושיטת התקצוב אל מול הרשויות מעכבת את  בבנייתם של המעונות החדשים. לדבריו גם סדרי העדיפויות של הרשויות לא תמיד מכוונים לילדי המעונות- הרשויות בונות קודם גני חובה.  גם שיש כבר כסף הוא שוכב איפושהו.

הורות בישראל 2014 , לא יספרו לכם באף כתבת צבע זה מסע מכשולים אחד גדול, ניסיון מתמיד למציאת הדרך למניעת התנגשות בין שעות עבודה ארוכות  ("עבדות"כמו שאמרה  בכנס ורד סוויד מנכ"ל הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה) לבין משפחה, בישראל 2014 יש 370 אלף ילדים בגלאי 0-3 שאין להם מסגרת חינוכית מסובסדת , ואלפי משפחות שאחד מבני הזוג נשאר בבית לא מבחירה  אלא מהעדר יכולת כלכלית לעמוד בנטל התשלום. בישראל 2014  עדיין ירימו גבה אל מול אב שיבקש לצאת פעמיים בשבוע לאסוף את ילדיו אלא אם כן הוא גרוש, בישראל 2014 אין קורלציה בין ימי החופשה של ההורים לאלו של הילדים.

אבל בישראל 2014 , ערך המשפחה מוצג כערך עליו, אז מה אם במציאות היום יומית אנחנו רחוקים מכך? תנו לחגוג. אחר כך ננסה לראות מה עושים אם בכלל.

מכתב לילד יומולדת

ילד יומולדת,

הבוקר אתה בן ארבע ו.. חולה.

הצלחת גם הבוקר להפתיע אותי עם משפט המחץ: "לא נורא אמא , אני חולה היום אבל ביום אחר נעשה ארוחת גלידה ליומולדת שלי, שום דבר לא קרה."

אתה בן ארבע , מאיפו התובנות האלו?

לפני ארבע שנים, אחרי תקופה לא פשוטה,הגחת לאוויר העולם, אני זוכרת את הלילה הראשון שלך, אי שם באחת מההנקות בבית החולים סגרתי איתך שאתה מלמד אותי דברים חדשים. ואני מלמדת אותך.

ואכן זה כך.

שנולדת היה לי כבר סוג של ניסיון בסיסי, ככה לפחות חשבתי, בכל זאת אחותך הבכורה הייתה בת שלוש, וחשבתי שאני יודעת משהו על אמהות.

אז חשבתי…

מהיום הראשון לימדת אותי דברים חדשים, ואני לא מדברת רק על איך מחתלים תינוק ונשארים יבשים.

למדת אותי על איך העולם נראה מזווית שבאמת לא חשבתי שהיא שם.

יחד אנחנו לומדים יחד גבולות, וסובלנות, ולומדים על בנים ועל בנות.

לומדים יחד  צילום טלי בריל

לומדים יחד צילום טלי בריל

לימדת אותי לנשום עמוק הרבה פעמים, למדת אותי להיות אמא לשניים, לימדת אותי ששינה זה לחלשים… למדת אותי שלפעמים חיבוק אחד משכיח יום נוראי במיוחד.

למדתי דרכך נתינה ואהבה אין סופית,למדנו יחד את השוני של כולנו, למדנו יחד להיות משפחה.

למדנו להיות משפחה  צילום טלי בריל

למדנו להיות משפחה צילום טלי בריל

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מתסכלת עליך, גדל, לומד עוד משהו חדש, ונפעמת מחדש.

ילד אהוב שלי, אנחנו חיים בעידן לא פשוט, הרבה פעמים השאלות שלך כמו רק מאלצות אותי לנסות לעשות את העולם הזה טוב יותר.

כבר ארבע שנים שאני קמה כל בוקר מחדש, וחושבת שיש לי את המזל הכי גדול בחיים שאתה חלק מהם.

יומולדת שמח אהוב שלי, את ארוחת הגלידה שלך נעשה ביום אחר.

אמא

לדבר עם לא לדבר אל …

אני מודה , זה קשה זה לא פשוט.. אבל זה הכרחי.

 

אי אפשר יותר להתעלם מזה שכללי המשחק שונו.

מותגים, נבחרי ציבור וכל מי שבעצם מבקש להביא את הבשורה, כולם חייבים להבין כי הזירה הדיגיטלית בכלל והרשתות החברתיות בפרט שינו את התמונה.

מי שזונח את הזירה הדיגיטלית, או עושה זאת "על הדרך", ו"חוסך" אנשי מקצוע ומשאבים עשוי לגלות שהוא מפסיד.

מפסיד את דעת הקהל, מפסיד את הלקוחות שלו.

לא תמיד אגב הוא יודע שהוא בהפסד בעיקר בגלל שהוא לא שם.

 

בקשר הזה בואו לקרוא מטור שלי שפורסם היום באתר  ice

 

 

משרד הבריאות נכשל בהסברה

 

כתבות אחרונות

נושאים

Scroll To Top