פיצה אפרת

כמו הרבה דברים שקורים פה, גם פיצה אפרת נולדה מתוך בקשה של  הילדים :) , הרבה זמן שהם מבקשים שנעשה יחד פיצה, לא נזמין כהרגלנו אלא נעשה,  השלב הבא באפייה משפחתית.

מכוון שכישורי האפייה והבישול שלי לוקים בחסר הרמתי טלפון לחברתי המופלאה אפרת מונשרי גורן , אשר בזכותה אזרתי אומץ לנסות לאפות , וידעתי שהיא תציל אותי במתכון  לבצק פיצה שיהיה גם קל ופשוט, ובעיקר שיצליח. את הרוטב אלתרתי ממצרכים שהיו בבית, ואני בטוחה שאפשר לעשות אותו במגוון  גרסאות נוספות.

וכך היה, המתכון היה מאוד מוצלח,   זה הפך לאח"צ של בית מארח והילדים מאוד שמחו להכין, והפיצות נטרפו עוד באותו יום, וחברה של האמצעי שהייתה איתנו כבר שאלה , מתי עושים שוב ..

ביקשתי יפה רשות, והנה המתכון לפיצה שקיבלה את השם "פיצה אפרת"

מצרכים (לנו זה הספיק ל 7 פיצות אישיות לא בגודל אחיד)

לבצק:

1 ק"ג קמח רגיל

2 כפות שמרים יבשים או שקית שמרית

2 כפות סוכר

רבע כוס שמן זית

2 כוסות מים (בערך)

כפית מלח

רוטב :

1 קופסא של עגבניות חתוכות לקוביות

2 קוביות של תבלינים איטלקיים

כפית  של שום כתוש קפוא / שן שום כתושה  ( לא חובה)

1/2 כפית מלח

1/2 כפית פלפל

1/2 כפית סוכר

ציפוי :

גבינה קשה מכל הסוגים – לנו היה בבית עמק מגורד, וטל העמק.

תוספות : כל מה שאוהבים על פיצה. מפטריות וזיתים ועד תירס

אופן ההכנה :

בצק:

מכניסים למיקסר  עם וו לישה את כל החומרים היבשים לערבוב קל, מוסיפים בהדרגה  את המים, כל פעם קצת לראות כמה באמת צריך (שזה אומר שזה נהפך לסוג של עיסה. אם פספסתם ויצא דביק מידי – תוסיפו  קצת קמח בעדינות ).  אחר כך את השמן, מפעילים על מהירות בינונית ולא נבהלים שזה נראה נוראי, זה בגלל השמן וזה מסתדר.. שזה הופך לעיסה אחידה מוסיפים את המלח. לשים עוד קצת .

סוגרים בניילון ניצמד ונותנים לזה לתפוח  עד להכפלת נפח. אין כאן זמנים זה מאוד תלוי במזג אוויר, לנו לקח ארבעים דקות, אני מניחה שבחורף זה לוקח יותר.

רוטב:

לתוך קערה מכניסים יחד את כל המרכיבים בערבוב , לשים לב שהקוביות מתמוססות בתוך הרוטב ושאין "גושים" של תבלינים.

הרכבת הפיצה

אחרי הכפלת נפח, מקמחים משטח , וקורצים כדורי בצק. כל ילד משטח את הכדור שלו בעזרת מערוך או בידיים עד שנוצרת מעין "פיתה" שהיא בסיסי פיצה. העובי תלוי גם בילד וגם איך שאתם אוהבים את זה.

אחרי שהבצק מוכן מניחים אותו בתבנית עם נייר אפיה. לסדר את מגש כך שיש רווחים בין הבסיסים לא לשכוח שהבצק עוד תופח באפייה.

עם כף מורחים את הרוטב על הבסיס, שימו לב לא להעמיס המון רוטב.

מעל מניחים תוספות וגבינה.

להכניס לתנור שחומם מראש ל 220 C , הטמפרטורה תלויה מאוד בתנור ובגבינה עצמה.  להשגיח לראות שהגבינה מבעבעת והבצק מקבל צבע. אני בודקת בזהירות עם סכין גם את התחתית של הפיצה.

פיצה אפרת שהילדים הכינו צילום טלי בריל

בתאבון

מה אתם יודעים על בריונות במקום העבודה?

 מצד אחד אין מישהו שלא מכיר סיפור על מישהו שהציקו לו בעבודה,  ורבים מהאנשים שאני מכירה חוו את זה באופן אישי .מצד  שני, לא מדברים על זה. הנושא כמעט ולא מופיע בתקשורת ומגיע לחדשות  לעיתים בודדות ורק כאשר אישי ציבור מואשמים בהצקה, הסיפורים המוכרים והידועים ביותר הם של  עובדים של משפחת נתניהו אשר תובעים אותם חושפים בציבור בפני התקשורת ובתי המשפט את העובר עלהם,  וגם אז זה מטופל ומסוקר לרוב כ"רכילות" ולא בגדר בריונות. אבל מעבר לכך תתקשו לשמע על זה.

וזה מדהים בהתחשב בנתוני הלמ"ס –  כ 55% (!) מהעובדים בארץ העידו על חוויה פוגענית או חווית ביריונות במקום העבודה:  36.9% דווחו שנפגעו מהצקות ע"י מנהלים, 33.6% דווחו שנפגעו מהצקות מצד עמיתים בעבודה, 20.0% דווחו שנפגעו מהצקות מצד לקוחות.

בריונות במקום העבודה יכולה להיות הצקה הצקות מילוליות בלתי פוסקות, רדיפות על רקע חברתי, השפלות פומביות, צעקות, דחיפות, איומים. הקורבנות בסיפור מרגישים בושה קשה וחוסר אונים,  בקרב מי שהפכו להיות מטרות לבריונות התחושה היא תחושה נוראית, תחושה שמשהו לא בסדר "אצלם" כי הרי הם אנשים בוגרים, לא תלמידי בית ספר מתבגרים, ובגיל מבוגר לא מצפים ממך להתמודד עם  בעיות חברתיות כמו בתיכון ואם אנחנו הופכים למטרה – אז כנראה הבעיה היא אצלנו. רבים מהקרבנות  מעידים על ירידה  מאוד קשה בתפקוד בעבודה בעקבות הפגיעה.

אגב שלא תחשבו שאנחנו לבד, כי: כ-30% מהעובדים במדינות המערב העידו שהם חוו הצקה כלשהי במקום עבודתם, מרביתן – הצקות של ממונים כלפי הכפופים לה .

בשונה מבעיות אחרות במקומות עבודה(כמו הטרדה מינית לדוגמא), כאן נאלצים העובדים להתמודד לבד, כי בישראל 2014 אין בעצם טיפול ו/או חקיקה בנושא. מה שמחמיר בעצם את המצב.

יו"ר נעמת הצעירה אורלי ביטי יזמה כנס ייחודי בנושא " "מרחב לא מוגן – בריונות במקום העבודה"  . בכנס שיתקיים ביום ראשון הקרוב יהווה מקום לדיון לעומק על אופן ההכרה והטיפול בתופעה במדינות המערב ובמדינת ישראל. בכנס יחשפו עדויות מעובדות ועובדים שחוו בריונות.

10419384_854407221236922_5230702489453359174_n

הדוברים בכנס עו"ד נעמי לנדאו – יו"ר האגודה ליחסי העבודה (ומי שמייצגת חלק מעובדיה לשעבר של שרה נתניהו'| הפסיכולוג,איתן מאירי, כותב הספר "המגיפה השקטה במקומות עבודה,  גב' אורנה עמוס, מיוזמות קבוצת "משלבות כנפיים" העוסקת בבריונות בארגונים לשינוי חברתי" ,עו"ד יסמין וירט, לשכת היועץ המשפטי בהסתדרות, עוס”ית נסרין יחיא, יו"ר ועד עובדים עיריית טייבה .

אני מקווה שהעלה של הנושא לסדר היום הציבורי תוביל לשינוי,לחקיקה ובעיקר תסיר מהקורבנות את תחושת האשמה והלבד.

הכנס ייתקיים ביום ראשון 21.9 בשעה 17:30 בבניין ההסתדרות בתל אביב הכניסה ללא תשלום

סדר יום , ופרטים נוספים הקליקו כאן

 

"עוגן" פורטל חדש בנושא ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז

 נתחיל בגילוי נאות, קוראים לי טלי ויש לי לקויות למידה והפרעות קשב.

בתקופתי לא ממש אבחנו את הדברים, צמד המילים "פוטנציאל מבוזבז" ליווה אותי שנים במערכת החינוך. לקח לי למעלה מעשור מסיום לימודי במערכת החינוך  להתגבר על תחושות הכישלון הלימודי, על מילים של מורות, ובעיקר לקח לי הרבה לאזור אומץ וללכת ללמוד מסודר. שנים לימדתי את עצמי דברים, בדרך שלי, נהגתי להגיד שאני אוטודידקטית. בגיל מאוחר  מאובחנת  ועם המון חששות ופחדים התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, קיבלתי לוויי צמוד מהמחלקה ללקויות למידה, והצלחתי לסיים תואר בהצטיינות, זה לא היה פשוט אבל הצלחתי.

מצד שני אני חייבת להגיד שלחיות  עם הפרעת קשב וריכוז זו גם מתנה מאוד גדולה עבורי , היא מאפשרת לי לג'נגל בין הרבה דברים יחד, עם השנים למדתי ליהנות מהיכולות לנהל שיחות מקבילות, לשמוע מה אומרים בשולחן הסמוך בבית הקפה, לעשות שלל דברים יחד, לפתח את הצד יצרתי שבי וגם להגיד בלי להתבייש- סליחה אני דיסלקטית  עם הפרעת קשב ולפעמים יש לי שגיאות, ולפעמים אני מאבדת אותכם יחד, ולפעמים ממש קשה לי להתרכז הנה תנסו בעצמכם בלינק הזה להבין.

 ואני לא לבד. בישראל אין נתונים מעודכנים  אבל הערכות מדברות על כ10-15% מכלל התלמידים שהם בעלי  לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז (הנתון המעודכן האחרון  בלמ"ס מעלה כי יש כמעט 10,000 תלמידים כאלו ). כמו תמיד מזכירה שמאחורי כל מספר כזה יש משפחה שלמה, ואם להסתמך על המחקרים שמראים שהפרעות קשב ולקויות למידה הם תורשתיות אז תכפילו.

השבוע הגעתי למרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)  להשקה של אתר  עוגן, הפורטל המקיף והמלא הראשון מסוגו ללקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.בימים אלו עלו לאוויר מדורי "עוגן למורים" ו"עוגן להורים", המצטרפים ל"עוגן לתלמידים" הקיים מזה שנתיים.  הפורטל פתוח ללא תשלום לקהל הרחב, ומותאם לכל אחד מקהלי היעד, תלמידים, הורים ומורים.

זהו אחד האתרים המושקעים שיצא לי לבקר בהם, לא רק בכמויות המיידע העצום שיש בו, אלא ובעיקר בחשיבה ובהנגשה(לאתר יש "תו הנגישות" מ"נגישות ישראל"). ללא ספק חשבו על הפרטים הקטנים, החל מהעבודה שהאתר מקוריין, לטובת אלו שמתקשים לקרוא, נמשיך באופציות לשינוי פונטים וצבע, ועד לסרטוני הוידאו הקצרים עם טיפים שימושיים. יש תחושה שחשבו שם על הכול.

החלק שמיועד לתלמידים, מדבר אל התלמיד בגובה העיניים, בלי מילים מסובכות, בלי עליונות אלא  נותן תחושה של יחד, של אתה לא לבד. בוא נתמודד. שזה בעיני מאוד חשוב.

ואם דיברנו על שימושיים, באתר ניתן למצוא לומדות וכלים ייחודיים לתלמידים עם ליקויי למידה והפרעות קשב בכל רמות הגיל ובמגוון תחומי דעת, כמו: קורס להוראה מתקנת בקריאה, כלי לשיפור שטף הקריאה, מאגרי פעילויות המשלבות אסטרטגיות למידה בהוראת תחומי דעת שונים כמו היסטוריה בחט"ב ובחטיבה העליונה, הכנה לבגרות בתנ"ך ועוד.

אותי כאמא עניין עוגן להורים, הפרעות קשב ולקויות למידה הם תורשתיות,  אני מודעת למחקרים שמראים שמשפחה תומכת עושה את ההבדל ועל השפעה העצומה שיש למשפחה תומכת על הילד/ה עם ליקויי למידה או הפרעות קשב. מצד שני אני גם  מודעות לקשיים שמהווים חלק בלתי נפרד מן הלקות.  בחלק הזה ניתן למצוא כאמור מיידע רב, כגון: מה עושים כשמתעורר חשד?  , הנושא החם ברשת בעד ונגד טיפול תרופתי בהפרעות קשב ועד ולא פחות חשוב הזכויות וההקלות להם זכאים הילדים וגם ההורים

גם מקומם של המורים לא נפקד,  המטרה המוצהרת של מטח – הגברת המודעות לתופעה שנקראת לקויות למידה והפרעות קשב ובעיקר – לתת למורים טיפים ועצות מעשיות כיצד להתמודד עם התלמידים בכיתה וכיצד להעצים אותם ולסייע להם.  אני אהבתי במיוחד את החלק "איך אתם יכולים לעזור לתלמידים שלכם?"

בנוסף לכל אלו יש באתר גם לוח של נותני שירותים שונים, לוח שירותים מקיף בתחום של ליקויי למידה והפרעות קשב. בלוח ניתן למצוא מידע על מאות רבות של: מאבחנים, מטפלים, מורים ומכונים, ספרים ומוצרים דיגיטליים, בתי ספר ומועדוניות ברחבי הארץ, מסגרות תמיכה לבוגרים ולהורים ועוד… רק חשוב לשים לב שהוא אינו מהווה המלצה אלא פלטפורמה פרסומית.

התאהבתי בשרשרת. עיצוב נדין אמוייל  צילום יח"צ

התאהבתי בשרשרת. עיצוב נדין אמוייל צילום יח"צ

וכמה דברים לסיום,

עוגן. אני אוהבת את המילה הזו, לא רק בגלל אהבתי הרבה לים אלא בגלל אחד הפירושים שלה : " בסיס חזק ויציב ", עוגנים אלו נקודות קטנות שאני אוספת לי , הרגלים שרכשתי לעצמי מילדות, ומלווים אותי גם היום. כי אחרת? אני פשוט הולכת לאיבוד.

ותקשיבו למילים כאן..

איך עושים חיתול?

זה נראה לנו כאלו הם היו כאן מאז ומתמיד, החיתולים החד פעמיים, אז זהו שלא. הצצה קטנה אל ויקיפדיה  מלמדת תכל'ס, שהחיתול החד פעמי הראשון הוצג באופן מסחרי ע"י חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון רק בשנת 1949 בארה"ב, קצת אחריהם החלו חברות נוספות להציג את הגירסא שלהם לחיתול חד פעמים, ורק עשרים שנה אחר כך  ב1969 החל שיווק מסחרי בכל ארה"ב של חיתולים, פרוקטר אנד גמבל הציגו את פמפרס וקימבירלי קלארק הציגו את אגיס. מאז אגב אלו שתי ענקיות המתחרות זו בזו.

ואצלנו? זה לקח קצת יותר.

החיתולים החד פעמים נכנסו לשימוש נרחב רק בשנות השמונים של המאה הקודמת,שני מותגים שיוצרו בישראל היו המותגים המרכזיים "טיטולים" ו"ליטופים" שנהם אגב עוד על המדפים , בשנת 96 נוצר שיתוף הפעולה בין יצרנית המותג טיטולים חברת חוגלה לבין חברת קימבלי קלאק ומאז מיוצרים בישראל חיתולי אגיס.

ואחרי שעברנו יחד  שיעור קצר בהיסטוריה, בואו נדבר במספרים ..

תינוק משתמש לפחות ב 6500 חיתולים.  ומבלה כ – 27,000 שעות עם חיתול לגופו

 אז מה יש בתוך הדבר הזה שאנחנו מצמידים לגוף שלו?

אני מודה, הדבר האחרון שרציתי אי פעם זה להיפגש פנים אל פנים עם תוך החיתול של קטן הבית. זה קרה לי בעבר עם מותגים שנפרדתי מהם ולא בידידות אבל מעולם לא התעמקתי בנושא. שקיבלתי הזמנה  מהאגיס לסדנת הרכבת חיתולים לא הבנתי מה רוצים מחיי, אבל כמו תמיד הסקרנות מובילה.

באתי סקפטית (מה כבר יכול להיות בחיתול חד פעמי) והסתבר שהנושא דיי מרתק, פיתוח החיתולים החד פעמים עבר תהליכים שונים שמטרתם התאמת המוצר אל הצרכן, מספיגה ועד חיתולים שיש בהם פתח לטבור, אם להיות קטנונית אז רק שתדעו ש 3,000 מדענים ומנהלי פיתוח  נהנים מתקציב שנתי של 100 מיליון דולר, על מנת לפתח את ה’דור הבא’ של החיתולים. . ואחרי סקירה של המוצרים (הקלקה אחת וגם אתם תכירו אותם) עברנו למלאכה הרכבת חיתול.

אחרי חידות קיבלנו  תשע חומרים שונים (    ג'ל סופג, פד ספיגה, לוכדי נוזלים, מפזר נוזלים,  לוכד צואה ( מותנית ),  סקוצ'ים אלסטיים,   שכבת ליטוף רכה,  שכבה גראפית, גומיות) וקדימה למלאכה.

איך עושים חיתול  צילום יחצ טמיר כהן

איך עושים חיתול צילום יחצ טמיר כהן

 

למדוד לגזור ולנחש את הסדר הנכון צילום יחצ טמיר כהן

למדוד לגזור ולנחש את הסדר הנכון צילום יחצ טמיר כהן

 לנו לקח כמעט שעה וחצי לעשות חיתול אחד,הימרנו,  מדדנו , ניחשנו גזרנו, הרכבנו ו.. לא גילינו את המרכיב הסודי..

המסקנה העיקרית : מזל שלא סומכים עלינו כי המכונות במפעל מייצרות 600 חיתולים בדקה

דרושה תקופת הסתגלות לאמהות

עבר שבוע מאז שנפתחה בקול תרועה שנת הלימודים תשע"ה,גם השנה כמו בכל שנה נכתבו עשרות מילים על הסתגלות , איך להכין, איך להקל, ואיך תדעו שהכול בסדר.

עשרות מילים על.. ילדים. וכמעט אין התייחסות להורים, שלא נדבר על אמהות.

אז בואו נדבר על זה.

גם אנחנו האמהות צריכות הסתגלות, גם אנחנו מתחילות משהו חדש. לא רק הילדים.

אלו הנפרדות בפעם הראשונה , שזה השבוע הראשון שהאוצר הפרטי שלהם הולך כל בוקר אל הגן המעון או המטפלת ,שאלו הימים הראשונים שהן לא יודעות 24/7 מה הולך, ואיך היה , ואם טוב או רע. וגם שאנחנו בטוחות שבחרנו את הכי טוב, עדיין , תמיד בקצה הבטן יש את הפרפר הזה שלא מניח.

כמעט מחוץ לכל גן יש את ספסל הדמעות  צילום טלי בריל

כמעט מחוץ לכל גן ומעון יש את ספסל הדמעות צילום טלי בריל

אלו  שהקטנים שלהם כבר "גדולים", ועוברים קבוצה, או לגן חדש. בשבוע הזה פתאום יורד האסימון שהזמן טס.

אלו שהתחילו את כיתה א', ופתאום הם אמהות בית ספר, והן בכלל עוד זוכרות את השני פסים שבישרו על ההריון.

אלו שהקטנים שלהן כבר עברו אותם בגובה, מדברים שפה שלא תמיד אפשר להבין וזהו זו השנה האחרונה בבית ספר.

לא רק הילדים, גם האמהות צריכות הסתגלות.

הסתגלות לסטטוס החדש, הסתגלות לבקרים שנראים שונה מהחודשיים האחרונים (זה תקף אגב לכל שנה, אבל השנה בכלל),  הסתגלות לצוות החינוכי החדש , הסתגלות ללו"ז משפחתי חדש..

רק תגידו. אז איך עושים את זה?

קבלו   טיפים מ לירון גור שטייגמן  מאמנת לנשים ואמהות, ומפתחת השיטה #זמן אמא

  • התחילו מרשימת ה"מוזנחים" שלכן- זוהי הרשימה של אותם דברים שהזנחנו בתקופה שהיינו שם עבור הילדים– לפעמים השד נראה ענק אבל בפועל הוא ממש לא, רשימה תעשה לנו סדר, תנקה ותפנה לנו את המחשבות בראש ובראשונה וכן תעזור לנו לפעול ביעילות ובמיקוד.
  •  דאגו לחלק את רשימת ה"מוזנחים" לפי נושאים- כמו בית, ילדים, עסק.
  • דרגו את המשימות ברשימה לפי סדר החשיבות- למשל מה חשוב יותר- קניות הביתה או קביעת תור לרופא? אם יש עדיין אוכל במקרר ואפשר לדחות את הקניות, לעומת זאת אנחנו חייבות תור דחוף לרופא התור יקבל עדיפות עליונה וההיפך.
  •  דאגו לחלק את הרשימה לכל בני הבית על פי יכולתם ולהאציל סמכויות- אם אבא יכול לטפל בטסט לאוטו אז תפנו את עצמכם מלדאוג גם לזה.
  • לאחר שחילקנו משימות בין כל בני הבית הגיע הזמן לשבת על לוחות הזמנים של המשפחה- לארגן לנו בראש או ברשימה מתי יש לכל ילד חוג, מתי יש זמן איכות עם כל ילד ומתי יש זמן אמא וזמן אבא. ארגון הזמנים יעשה סדר לכל בני הבית, הוא כמו תיאום ציפיות כתוב.

 

ערכת השעה ה-25- פאזל הזמן המשפחתי של לירון גור - צילום יחצ

ערכת השעה ה-25- פאזל הזמן המשפחתי של לירון גור – צילום יחצ

  •  אחרי שעשינו רשימות לביצוע, כולל ניהול זמנים לכולם הגיע הזמן להתפנק בזמן אמא שיעשה לנו טוב וכייף, להיטען באנרגיות חדשות ורק אז לצאת לפעולה.
  • אומנם אנחנו כבר בשגרה אבל גם בשגרה כדאי שיהיו נקודות אור לצפות להן
  •  הכי חשוב ליהנות מהדרך.

 

הסתגלות נעימה

כתבות אחרונות

נושאים

Scroll To Top