אמא'לה מחזור

לפעמים נדמה לי שהיא רק אתמול נולדה, אבל הבת מצווה כבר כמעט כאן, ניצני גיל ההתבגרות כבר לגמרי כאן . ואין מנוס מהתמודדות עם השיחות על התבגרות , על מניות . ועל מחזור. אמא'לה מחזור..

בראש שלי שנים אני מכינה את עצמי לשיחות האלו, מגיל אפס אני מלמדת אותה שהכי חשוב לשאול הכל, לא לפחד , הרצתי לא מעט תסריטים בראש איך לגשת לזה, איך לדבר  בלי להביך אותה, בלי להיות מובכת בעצמי.   וזה לא פשוט להיות הורים בעידן  בו בצמד המילים "מצאתי בגוגול" נאמרות תדיר, בטח  עם ילדה סקרנית עצמאית וכזו שיודעת לחפש את המיידע. היה לי חשוב להיות הפילטר שלה, לעשות את הסדר בין מילים ברשת לבין העולם האמיתי, להמשיך את הקשר הטוב והפתוח שלנו גם לתוך תקופה שאני יודעת שתהיה מורכבת לשתינו .

איך היא גדלה ככה צילום טלי בריל

איך היא גדלה ככה צילום טלי בריל

אז כמעט כמו תמיד הלכתי לחפש איך לעשות את זה יותר טוב. בהמלצות חברות הגעתי לאתר  של  מידע אמין על מין   מיזם חברתי לחינוך מיני שהוקם על ידי שלומית הברון וסנדי בשרטי – מחנכות למיניות בריאה.  מצאתי שם לא מעט תשובות לשאלות שלי, לאיך ומה ולא פחות חשוב מתי. היה חשוב לי להשאיר לה חומר קריאה (הילדה מאוד אוהבת לקרוא) משהו שיאפשר לה לקבל עוד תשובות לעוד שאלות, גם כאלו שעם כל הפתיחות שלנו היא תעדיף לקרוא ולא לשאול
שני ספרים הומלצו  נרכשו והוכתרו כמוצלחים ביותר, לא רק על ידי אלא ובעיקר על ידה.

מדריך למתבגרים  בנות 10-12 – ד"ר  עמוס בר וטלי רוזין, – אם השמות שלהם מוכרים לכן זה בעיקר כי הם המחברים של המדריך הישראלי להריון ולידה . הספרון עונה בצורה פשוטה , ברורה וישירה על שאלות הקשורות להתבגרות, החל מהסברים על אברים ועד למה צריך דורדורנט, מתי מגיע הווסת ומה הקטע עם להוריד שערות מהרגלים.

איילת מקבלת  – דפנה שריר  אחד הספרים המוכרים והוותיקים בתחום,  שנכתב ע"י דפה שריר שהייתה  שנים מורה לחינוך מיני ומנחה של מורות . הספר מספר את סיפורה של איילת המתבגרת הזקוקה לתשומת לב  ומידע על המתרחש ועל השינוי שהיא עוברת. ואילת אמנם מקבלת הרבה אהבה, הרבה הסברים, הרבה קשר טוב. היא לומדת לכבד את גופה, לטפל בעצמה ולבטוח בעצמה. . אילת מתבגרת ומפנימה גישה בריאה לתהליך ההתבגרות המינית שלה, שהוא תהליך בריא טוב. הספר מסביר  את תהליך המחזור והווסת, מרגיע את החששות ומפריך אמונות טפלות ומעלה גם נקודה חשובה של בנים בנות, מה מותר לדבר ומתי. . הבכורה קראה אותו בביקורתיות , והוא היה כר פורה לדיון.

אחרי הספרים באים העזרים :)

השוק מוצף בחברות שונות, ובאופן בסיסי אני חושבת שמוצרי ספיגה זה משהו שצריך להתאים אותו. אז מה עושה אמא שלא סגורה תחבושות ? טמפונים?  ואם טמפונים אז עם מוליך או בלי מוליך? בחיי שזו סוגיה לא פשוט מורכבת מבחירת עגלה. בסופו של יום בחרתי את הסוג שאני  מעדיפה ( במקרה שלי קוטקס ) ורכשתי לה אחד מכל סוג, הבחירה שלה כמובן.

 

ערכה למתבגרת צילום טלי בריל

ערכה למתבגרת צילום טלי בריל

בסופו של דבר , אני וגם היא התמודדנו יפה עם כל הבלבלת הזו, אני מקווה שהתחלה הטובה שלנו תמשיך הלאה.

 

עכשיו נשאר לנו להתחיל לדבר על ה-נושא לחצי שנה הבאה – או בשמו העממי – בת מצווה

 

 

 

 

 

 

 

 

"על הספקטרום" מחשבות אחרי פרק הבכורה

יש לי קטע עם סדרות וסרטים על אוטיזים, תכלס המציאות שלנו מורכבת הרבה יותר מכל סדרה או סרט  אפשרי, ובכלל מי רוצה לראות את מה שיש לו בבית, הטלוויזה נועדה לבדר אותי , לא להמשיך את הסרט הקרוי החיים עם ילד על הספקטרום , ובכלל זה לא פשוט להסתכל על העתיד, לחשוב האם נגיע לשם? איך יראה את העולם קטן הבית? איך יראו אותו?
ואיך יתנהלו החיים של הילדים אחרי שאנחנו לא נהיה כאן?
"על הספקטרום" סידרה ישראלית חדשה המשודרת בyes עוסקת בדיוק בזה. בעתיד.
הסדרה מוגדרת כ "דרמה קומית"  הספיקה כבר לקטוף פרס בינלאומי  על הסדרה הטובה ביותר ב'סירייס מאניה', הפסטיבל החשוב בעולם לסדרות טלוויזיה ועוסקת בחיי  שלושה צעירים  מאובחנים בסוף שנות העשרים שלהם, החולקים דירה ברמת גן ,הם לא גאונים, אין להם כישרון יוצא דופן או זיכרון פנומנלי, למעשה הם לא טובים בכלום, אבל הם הגיבורים והסדרה עוסקת בעולם מנקודת המבט שלהם.

 

 

הגעתי אליה טעונה מאירועי השבוע בהם שכן שלא מרוצה מהעובדה שהקימו לו מרכז תעסוקה פשוט פתח צינור מים על השכנים , ואחרי הצפייה נשארתי עם תחושות מעורבות שנשארו איתי בבטן כבר כמה ימים.

מצד אחד כצפוי הדמויות כמו שהוצגו בפרק הראשון  ולמרות ההצהרות  הם סוג של סטראוטיפים מהלכים ,  עמית האוטיסט הזוכה לרחמי בית הקפה המספק לו קרואסון ומיץ בחינם מפתח אובססיה למלצרית החדשה  , רון רון קלישאת התפקוד הגבוה, "האוטיסט הייטק " שלא רוצה בכלל ללכת לראיונות עבודה לא רוצה  לשבת עם אף אחד במשרד בטח שלא יגידו ו, זה שכל עולמו זה השואב אבק הרובוטי שלו ותכניות ערוץ הקניות , הנכשל (או מכשיל את עצמו? )שוב בראיונות עבודה  ושאינו מבין סיטואציות חברתיות , זוהר, אישה יפיפה  עם מוגבלות שיכלית , זו שלא ייתכן שהיא באמת רוצה אהבה ומגע של גבר  המוגנת ומטופלת ע"י אחיה אשר  שלא מסוגל לחשוב עליה כעל מי שבאמת רוצה וחולמת דברים
מצד שני הדמויות אכן לא   סטראוטיפים הקלאסים  של  האוטיסטים (הגאונים המוכשרים  בעלי הזיכרון המדהים וכמובן וילדי האלוהים) , במדינה בה שכן פותח צינור על מרכז יום של אוטיסיטים, במדינת המושלמים בה אין כמעט עיסוק ב"שונה" , בטח לא מנקודת המבט שלו, יש חשיבות גדולה בעיני בהצגה של סדרה שכזו.

והצד הכואב זה העתיד. האם קטן הבית יגיע לתפקוד כזה שיאפשר לו דיור? האם יהיה כזה (ולא זה לא ברור כמו שחלק חושבים ). והקטע של הסוף עם ההורים – זה הסיוט שלי.

ללא ספק אני הולכת לצפות בהמשך.

 

"על הספקטרום", ימי שלישי, 21:30, yes – yesEDGE וב-yesVOD

יוצרים: דנה אידיסיס ויובל שפרמן
עמית -בן יוספוביץ' , זוהר  נעמי לבוב רון רון ניב מג'ר, אשר אורי גת,

 

אחי מיוחד

" מה פתאום להחליף? זה אח שלי אני אוהב אותו כמו שהוא למה להחליף"

כשמדברים על ילדים מיוחדים, השיח החזק הוא על הילדים עצמם, טיפולים, זכויות, חששות מהעתיד. מעט מידי בשיח מתייחס לאחים והאחיות של ילדים מיוחדים, נכון יש מחקרים ובכולם האחים והאחיות יוצאים אנשים טובים יותר , אבל מעט מידי יש מענה לצרכים המיוחדים של האחים והאחיות  עצמם, על האתגרים שבגדילה לצד אח/ת מיוחד/ת.
אני מודה בחי היום יום אני לא רואה אותנו כמשפחה מיוחדת  אנחנו זוג הורים שלושה ילדים , בת אחת שני בנים, וכן הקטן הוא ילד מיוחד, אז? מעולם לא הסתרנו את המצב מאף אחד, גם לא מהילדים, והם גדלים לתוך מצב שאח הקטן שלהם מיוחד, והכל תמיד היה גלוי, ומוסבר מותאם לשלבים אותם עברנו באבחונים, בגילאי הילדים לשאלות שהם שאלו וגם לשאלות של החברים שלהם .
אבל בואו נודה על האמת, הם גדלים במדינה בה קבלת האחר היא לצערי עדיין ססמא יפה, ולא מציאות .

את עמיעד טאוב אני מכירה כבר תקופה ארוכה , לא נפגשנו מעולם,יש לנו חילוקי דעות על המון דברים אבל יש  מכנה משותף שמגשר על הכל – שננו הורים לילד מיוחד, ושננו פועלים למען קידום נושאים הקשורים בילדים שלנו.לכן כשעמיעד שיתף אותי בתהליך כתיבה של הספר, היה לי ברור שאני רוכשת אותו, לתת נקודה נוספת של הסתכלות לילדים.
הספר הגיע לנו בול בזמן  המרכזי, בן שמונה גדול מאחיו המיוחד בשנתיים, בדיוק בגיל בו ילדים הופכים להיות יותר אכזרים , וידעתי שהוא צריך עוד כלים על מנת להתמודד עם הסביבה.

אחי המיוחד צילום יחצ עט תקשורת

אחי המיוחד צילום יחצ עט תקשורת

הספר "אחי מיוחד" כתוב בשפה קלילה וברורה, מלווה באיורים מקסימים של תהילה גולדברג  מספר על מוגבלויות שונות בנקודת מבט של ילדים "אחים ואחיות של".
הוא בדיוק באורך הנכון  כזה המאפשר לנהל שיח קצר תוך כדי, ויש בו לא מעט מוגבלויות נראות ולא נראות אשר מספקות יריעה רחבה של הזדהות/הכרות כולל אגב התייחסות לילדה שנפגעה בתאונות דרכים.
והמרכזי לא רק שמצא עם מי להזדהות בסיפור אלא ידע לזהות גם ילדה נוספת שהוא מכיר ככזו שנכתב עליה בספר. הספר הביא הזדמנות מצוינת לשיח על אחאות מיוחדת , על זה שהוא ואחותו הם לא היחידים שיש להם אח מיוחד ועל האתגרים שהוא נתקל בהם בהסברה לילדים אחרים.

כמה ימים אחר כך הוא לקח את הספר לבית הספר  , ובסיכום עם מחנכת הכיתה שלו הוא ביקש להציג לכיתה את הספר ואת האתגר של להיות אח מיוחד. משלל הסיפורים נבחרו שניים, אחד שלו ואחד של ילדה נוספת המכיתה (הסובלת ממגבלה בעצמה)  והשיעור יצא לדרך.

לא נוכחתי בו, אבל הוא חזר עם פרצוף דיי רציני, סיפר שנשאל שאלות דיי מורכבות ושהוא בעיקר" מקווה שיפסיקו להשתמש במילים" אוטיסט מפגר עיוור  בתור קללה", אבל הוא לא בטוח. הוא ביקש שנקנה ספר אחד גם לכיתה, שהילדים לא ישכחו שיש גם אחרים.

מצוות הבה"ס קיבלתי את הציטוט שלמעלה, סיפרו לי שהיה מאוד קשה למבוגרים שנכחו בשיעור להישאר אדישים לנוכח ההסבר שלו על אחיו, על איך זה באמת, חזר והסביר להם איך נראים החיים שלנו, בלי פילטרים, בלי קלישאות, כמו שרק ילדים יודעים להגיד.

הציטוט בכותרת אגב הוא התשובה שלו לשאלה של אחד מהילדים ששאל אותו אם הוא היה יכול להחליף את אחיו לאח "רגיל" אם הוא היה עושה את זה.

 

ממליצה בחום לכל הורה , איש חינוך ובעיקר הלוואי שספר כמו זה ייכנס לתכנית הלימודים

 

אחי מיוחד/ עמעד טאוב  הוצאת עט תקשורת

לרכישה : הקליקו כאן 

עמוד הפייסבוק : כאן 

 

 

היי הג'יפ

כשעברנו למצפה רמון נדמה היה לילדים שכל רכב שני ביישוב הוא ג'יפ.
זה לא ממש מדויק  אבל גם לא ממש מפתיע בהתחשב במיקום הגאוגרפי והעובדה שיש פה לא מעט תיירות מדבר הכוללת גם טיולי ג'יפים.
עם הזמן הכרנו לא מעט מאלו , וחלקם כמו גלעד הפכו לחברים. אמרנו לעצמנו מתשהו נעשה טיול אמיתי. בתקופה האחרונה האמצעי שלנו מאוד מתעניין ברכבים בכלל וג'יפים בפרט,  הוא והאיש מחליפים רשמי חוץ על סוגי ג'יפים, הנעות ומה לא .לאמצעי היה חלום – לנסוע בג'יפ. לא סתם ברחבי היישוב אלא לרדת למכתש לטיול מיוחד.
אז  נכון שאנחנו גרים במצפה ובמכתש זה" מגרש המשחקים שלנו"  ויש לא מעט שבתות שאנחנו קמים בבקר וסתם נוסעים לראות דברים אבל מעולם לא טיילנו בו עם ג'יפ.

מכתש רמון

מכתש רמון צילום טלי בריל

אז רגע לפני שחנוכה הסתיים במקום לנסוע לפסטיגלים לסוגהם החלטנו להפתיע את הילדים בטיול ג'יפים במכתש. תנו לי להגשים חלום לילד – ועשיתם אותי מאושרת
הרמנו טלפון לגלעד מטיולי בראשית טיולי מדבר , ותיאמנו לנו סיור משפחתי.

טיול ג'יפים חוויה משפחתית צילום טלי בריל

טיול ג'יפים חוויה משפחתית צילום טלי בריל

זכינו למזג אוויר מושלם,  עברנו במכתש מקומות בהם לא ביקרנו כי רכב "רגיל "לא עובר בו,  למדנו עוד דברים מהדרכה והסברים על הנבטים על הגאולוגיה המיוחדת של המכתש ובעלי החיים שבו. עצרנו בנקודות תצפית מרהיבות ירדנו להסתכל על מאובנים על עקבות של חיות וגם לטפס ולהשתולל קצת .

הילדים חזרו מאושרים עד הגג (עם דרישה שנחליף רכב לג'יפ) אנחנו מאוד נהננו,  ולמרות שחלפו כבר כמה שבועות הטיול עדיין מדובר בבית.

אשית אני אוהבת חוויות של כולנו ובעיקר את הרעיון שזה משאיר להם גם חוויה אבל גם ידע במגוון תחומים.

הילדים סיכמו את זה כמושלם וגלעד היה נהדר. אנחנו סיכמנו את זה בבחירה נכונה של הפתעת ופעילות משפחתית שווה במיוחד.

 

דברים שרואים משם צילום טלי בריל

דברים שרואים משם צילום טלי בריל

כדאי לדעת :

  • למרות כל הסיפורים עונת החורף במדבר מאפשרת לא מעט הזדמנויות לחוויות אחרות
  • עלויות ומחירים תמצאו כאן. יש מספר אפשרויות,בעיני שווה לשלב טיול כזה גם בדרך לאילת ולהפוך את הנסיעה  ממשהו שחייבים לעבור כבר, למשהו שיש לו ערך בפני עצמו.

 

 

 

המנסרה והחולות הצבעוניים מסלול למשפחות במכתש רמון

מאז שעברתי לגור במצפה רמון , אני נשאלת לפחות פעם בשבע לאן לטייל, אז קבלו אחד המסלולים האהובים עלינו , מתאים למשפחות הולכות (המדבר לצערי לא ממש מונגש ) קליל נעים ובעיקר כייפי.

טיולי משפחות במכתש רמון
אתם יכולים לבחור או לעשות אותו בנפרד עם הרכב או לעשות אותו רגלית הלוך חזור או שאחד חוזר ומקפיץ את הרכב .

תחנה ראשונה – המנסרה (הקרוייה בחלק מהמקומות הנגריה ).

איך מגיעים : נוסעים  ממצפה רמון על כביש 40 לכיוון אילת בצד שמאל של הדרך יופיע שלט המנסרה, נסיעה קצרה על שביל ואתם בחנייה.אל ראש הגבע תעלו בשביל מדרגות והליכה, חשוב ביותר להשאר עליו בלבד , את השביל אגב בנו מאלפי פקקי בקבוקים ממוחזרים. בראש הגבעה תוכלו לראות את הנוף המרשים. הירידה יכולה להתבצע על שביל רגלי או חזרה בשביל האפור.

הדרך לפסגה צילום טלי בריל

הדרך לפסגה צילום טלי בריל

זמן : מאוד תלוי בקצב ובגיל המשתתפים,  וכן בעונות השנה. בקייץ שווה להגיע מוקדם בבקר או בשעות אח"צ. סה"כ עם עצירה יפה למעלה זה סדר גודל של חצי שעה.

לידע כללי : המנסרה (שבחלק מהמקומות נקראת הנגריה ) היא למעשה גבעה בה ניתן לראות שברים של אלפי עמודים שנוצרו מגושי קוורץ שהותך על ידי מאגמה לוהטת שבקעה ממעמקי האדמה. השברים דומים במראם למאות חלקי עץ מרובעים הנמצאים בנגריה.   המאגמה "אפתה"למעשה את סלעי הקוורץ והסידוק נעשה בשל קירור מהיר בתת-הקרקע, קרוב לפני השטח. אגב  המנסרה נחשפה והפכה לגבעה מיליוני שנים מאוחר יותר (אחרי היווצרות מכתש רמון)

הדרך אל החולות הצבעוניים צילום טלי בריל

הדרך אל החולות הצבעוניים צילום טלי בריל

החולות הצבעוניים (אבן רוח מים )

איך מגיעים : שתי אפשרויות : האחת מהמנסרה ממשיכים  רגלית במסלול הליכה קצר ונחמד (שימו לב יש שילוט וסימון שבילים שחור ) האורך שלו הוא כ 700 מטרים  והוא מאפשר הצצה אל הצמחיה ,  עקבות בע"ח  וכמובן הסלעים הצבועים. או לחליפין ממשיכים עם הרכב דרומה  ב 300 מטר  עד לשלט אבן רוח מים.

לידע כללי : אתר החולות הצבעוניים הוא למעשה שיקום חלק במחצבה היישנה במכתש, וזהו למעשה המקום היחידי בו מותר לאסוף חול.  במקום יש ערמות של חולות בצבעים שונים (אגב צבעונית החול נקבעת עפ"י כמות המינרלים שישי בו ובעיקר כמות הברזל שיש בו, החולות הצבעוניים במכתש הם בעצם הצצה אל חלון גאולוגי המציג את מילוני השנים והשינויים בכמות המחצן והברזל באזור ). בתקופות אחרי גשמים ניתן לראות במקום גם מעין "בריכה" קטנה, הדבר כאמור  תלוי בגשמים ונכון לכתיבת פוסט זה היא ריקה.

 

חולות צבוענים צילום טלי בריל

חולות צבוענים צילום טלי בריל

מה עושים עם הילדים?

  • אפשר למלא חול צבעוני לבקבוקי זכוכית
  • אפשר להביא מעט דבק פלסטי, קש וניירות ותוכלו ליצור יחד ציור צבועני יחודי

חשוב לדעת :

  • המקום אינו מוצל כלל, בעונות החמות יש להצטייד בכובעים וקרם הגנה. מומלץ להגיע בשעות הבקר/ערביים
  • שימו לב מהחנייה יש ירידה אל האתר, היא אינה מונגשת וילדים קטנים יזדקקו לסיוע מבוגר.

 

טיול נעים

 

 

כתבות אחרונות

נושאים

Scroll To Top