פיצה ללא גלוטן – מצאנו את הפתרון המושלם

באחת השיחות הראשנות שלנו עם האמצעי אחרי קבלת תוצאות הצליאק היה על תחליפים לדברים שהוא מאוד אוהב לאכול, מה יהיה עם פיצה? יש פיצה ללא גלוטן? אני אוהב פיצה, אני מאוד אוהב את הפיצה שאנחנו עושים בבית.
ומאז אנחנו בסוג של "חיפוש", בפיצריות חיצוניות מצאנו שהפיצה של עגבניה היא המעודפת עליו, אבל לאזור שלנו לא עושים משלוחים, ובכלל יש לנו קטע של פיצה בית.
אז עשינו ניסיונות עם קמחים שונים, חלקם יצאו סביר, חלק יצאו פחות טוב. אבל שומדבר לא יצא ממש שווה.
ואז הגיע המשלוח עם הבסיס פיצה החדש של חברת שר (Schär), שנשלח אלינו להתנסותאני ישר התלהבתי מהעבודה הבסיסית שהוא לא קפוא, אלוהי הצליאק יודע שמאז האבחון אין שבוע בבית שאנחנו לא מתלבטים עם לקנות מקפיא או לא.
מרבית הדברים ללא גלוטן מגיעים קפואים, ולהפשיר את רובם מצריך תכנון מראש, כי המיקרו הורג אותם. זה מבאס , הורג ספונטניות ובעיקר לא ממש טוב לילדים כמו שלי, שפתאום בא להם, הצצה אל רשימת המרכיבים עשתה רושם חיובי, הוא מכיל סיבים תזונתיים, אין בו ביצים, לוקטוז ושמן דקל (מה שעושה אותו אגב מתאים גם לטבעונים בחבורה).
ואז הגיע רגע האמת😊 הטעימה.
בכל אריזה יש שני בסיסים, כל אחד מהם ארוז בוואקום נפרד.

בסיס לפיצה ללא גלוטן של חברת "שר" (צילום: Schär).

בסיס לפיצה ללא גלוטן של חברת "שר" ( Schär) צילום טלי בריל .

אנחנו הלכנו על הכנה כפולה כי המרכזי הכריז שהוא רעב. הבסיס קרסטי, נראה לגמרי כמו בסיס פיצה רגיל. עליו נמזג בחשש רוטב הבית (גילנו שבסיסים ללא גלוטן פחות אוהבים רוטב) הוספו סוגי גבינה צהובה, ותוספת של תירס האהובה עליו .
רבע שעה בתנור על חום של 210 מעלות , וריח פיצה התפשט בבית.
המרכזי הגיע לטעימה שהוא מכריז שהוא רעב ומאוד מקווה שזה לא הולך לבאס אותו.
והוא לא.
הבסיס הוכרז כדבר הכי דומה לפיצה שהוא זוכר, הבצק היה לו מעט יבש (מה שאומר שאפשר למרוח עוד רוטב בנדיבות) והתוספות גלשו עם הגבינה אבל הטעם היה מעולה.

 

פיצה ללא גלוטן שלבי הכנה - צילום טלי בריל

פיצה ללא גלוטן שלבי הכנה – צילום טלי בריל

בסיס וחצי חוסלו ע"י ילד בן 9 רעב, שהכריז שיום הפיצה השבועי חזר.

תכלס :
מחיר מומלץ לצרכן כ 39.90 לאריזה של 2 יחידות (300 גר)
לשומרי הכשרות –  כשר פרווה ב הרבנות פררה איטליה ובאישור הרבנות הראשית לישראל.
להשיג בחנויות הטבע הפרטיות וברשתות ניצת הדובדבן, טיב טעם, טבע-קסטל ויוחחנוף.

אתגר יומולדת ללא גלוטן – כיבוד למסיבת כיתה

 

אחד הדברים  שהכי הפחידו אותי אחרי שהתבשרנו שהמרכזי חולה בצליאק זה מה יהיה מחוץ לבית. איך נסתדר? איך יהיו ימי ההולדת? והעוגות שיש בכיתה?
שמחתי לגלות מהר מאוד, שהיום בניגוד לזמני עבר יש לא מעט אפשרויות סביב כיבוד יומולדת, ולמזלנו האישי אנחנו זכינו בקהילה מכילה ומודעת, וכשהורים לא בטוחים הם מצלצלים.
אז הנה הגיע התור שלנו לחגוג יומולדת, וכמובטח חלק ב' של אתגר יומולדת ללא גלוטן והפעם – כיבוד.

שולחן כיבוד:
בתכנית היה לצלם לכם את השולחן, במציאות היו עשרים ילדים בכיתה ג'  ואמא אחת לא מאורגנת לגמרי אז כאן תצטרכו להאמין לי, שלא היה חסר כלום כי ממש לא הספקתי לצלם 😊
רגע לפני מהניסיון שלנו : אתם יכולים לבחור בין שולחן ללא גלוטן בכללי, או שני שולחנות , האחד עם האחד בלי. מה שחשוב זה להבהיר לילדים איזה שולחן הוא מה, ולבקש מהם להקפיד לא לערבב , מי שלוקח ביד משולחן עם גלוטן שוטף ידיים או מבקש ממשהו עם ידיים נקיות לקחת מהשולחן ללא הגלוטן.
מניסיון שלנו לילדים צעירים יש מודעות טובה, והסבר פשוט עושה את זה. אנחנו הלכנו על שולחן בלי גלוטן מי שלא ידע על העניין פשוט לא הבחין בהבדל.

מגוון חטיפים ללא גולטן צילום טלי בריל

מגוון חטיפים ללא גלוטן

כיום  בתחום החטיפים יש מגוון מאוד גדול של מוצרים מלא מעט יצרנים, כולל חטיפים מוכרים ואהובים. של היצרנים הגדולים  לדוגמא באסם תמצאו מלבד פתיבר ללא גלוטן (שהוא הבסיס לעוגה מהפוסט הקודם ) גם את סידרת "אח של ביסלי" שיש בה טעמים חריפים לטעמי אבל הילדים מתים עליה,  במבה ללא גלוטן , אפרופו – החטיף שכולנו כאן אוהבים, ארנבונים, דובונים וגם בייגלה!
חברת שטראוס עלית , עשתה את אחד הדברים המופלאים בעיני וסימנה את המוצרים ללא גלוטן בפרח אדום (הן על חטיפים והן על מוצרי חלב ) ככה שמאוד קל לזהות אותם ויש באמת מגוון מאוד גדול . אצלנו אוהבים תפוציפס, פופקורן סוכריות וכמובן שוקולד 😊
מותג נוסף שהכרנו רק אחרי האבחון הוא עלמה , המייצר ע"י חברת גילרו. . את גביעי הגלידה שלהם אימצנו כבר בקיץ , והם לדעת בני הבית טעימים יותר מהגביעים הרגילים. עכשיו התווספו למגוון גם ופלים ללא גלוטן (יש שוקולד, לימון, קרם שוקולד), והשוס האהוב על ילדים – גליליות.

אם אתם ממש בעניין של להשקיע או בעניין של עוגות ממתקים תדעו שיש עוד מגוון רחב של מוצרים, כולל חלק מסוכריות הm&m  וקינדר לדוגמא.

עוגה מסורתית צילום טלי בריל

עוגה מסורתית צילום טלי בריל

עוגה :

יש לנו מסורת משפחתית של עוגות, ובימי הולדת לא משנה אם אתה בן שנה או שבעים תקבל עוגת שוקולד.   גם המרכזי קיבל עוגת שוקולד. את המתכון המסורתי של סבתא שלי החליפה תערובת לעוגת שוקלד של כרגיל. התוצאה אגב מעולה, ומי שלא יודע שזו עוגה ללא גלוטן ממש מתפלא.
בבית אני לפעמים משתמשת גם בקמח תמי כתחליף לקמח רגיל.

ועכשיו שאנחנו אחרי חגיגות למשפחה, וחגיגות לכיתה (של החוגג הראשון מבין השלושה) אני יכולה באמת לסכם ולהגיד שזה אולי נראה מפחיד, אבל זה לא כל כך מסובך. צריך בעיקר מודעות הורית, כי הילדים מסתבר מסתדרים עם זה ממש טוב

רק בשמחות 😊

 

 

 

אתגר יומולדת ללא גלוטן – חלק א' חגיגה משפחתית

מי שעוקב אחרי יודע שהגיע הזמן בשנה הנקרא אצלנו חשמלדת, חמישה שבועות של ימי הולדת לכל בני הבית שהם לא אני :). השנה החמשלדת מקבל אתגר – אתגר חגיגות יומולדת ללא גלוטן. ככה רגע לפני יומולדת תשע אובחן המרכזי כחולה בצליאק, שזה אומר בתכלס – שעליו להמנע לגמרי צריכה של גלוטן. זה נשמע דיי נוראי, אבל לשמחתי זה מתגלה כמשימה פחות מאתגרת בחיי היום יום, יש דיי הרבה אפשרויות והרבה יותר מודעות היום מבעבר .
לימי ההולדת יש לנו מסורת משפחתית גרעינית – עוגה – ילד.ה היומולדת בוחר לאן הולכים לבלות – ארוחת צהרים חגיגית במסעדה.

אז לכבוד כל מי שפתאום גילה שלילד.ה יש צליאק, לכבוד כל ההורים שנמנעים מלהזמין ילדים עם צליאק למסיבות יומולדת (תתפלאו יש כאלו) הנה חגיגות יום ההולדת של המרכזי – אתגר ללא גלוטן. החלק הראשון – חגיגה משפחתית .

העוגה

יש המון גרסאות לעוגות ללא גלוטן, כאלו שאפשר פשוט להחליף את הקמח ה"רגיל" בתחליפים ללא גלוטן. בתחילת הדרך מצאתי כי  עוגה מהתערובת המוכנה לאפייה של כרגיל מחוסלת ע"י כל ילדי הכיתה, הן גרסאת השוקולד והן גרסאת הוניל, לשידרוג אנחנו נוהגים להוסיף להם שבבי שוקולד , ואבקת סוכר מעל  כך שהמרכזי נשלח אחר כבוד עם העוגה הראשונה לבה"ס.

לחגיגות הבית הוכנה אחר כבוד העוגה שאין שישי בלעדיה, כמה פשוטה, ככה הוא אוהב אותה עוגת הביסווקטים . בגרסא הללא גלוטן מוחלפים הביסקווטים הרגילים בגרסא ללא הגלוטן. לטובת מי  שעוד לא מכיר את המתכון :

מצרכים לתבנית חד פעמית או 2 אנגליש קייק  :

2 חבילות של בסווקטים ללא גלוטן (אני השתמשתי באוסם)

כוס וקצת חלב

מיכל שמנת להקצפה

חבילה של פודינג ללא גלוטן בטעם שתבחרו (אצלנו זה וניל)

לקישוט:

2 חבילות שוקולד חלב/מריר

חצי כפית שמן
נטיפי שוקולד ללא גלוטן

אופן ההכנה :

מרטיבים את הביסקוויטים מעט בחלב (שימו לב לממש מעט כי הם מתפרקים ) ומסדרים כבסיס לתבנית
מקציפים יחד כוס חלב , מיכל שמנת ופודינג לקרם יציב
את הקרם מניחים מעל הביסווקטים .
מעל הקרם מניחים שכבה נוספה של בסקווטים רטובים ממש מעט
מניחים לעוגה להתקרר במקרר לכמה דקות.

 

עוגת יומולדת ללא גלטן צילום טלי בריל

עוגת יומולדת ללא גלטן צילום טלי בריל

ציפוי :

שוברים בקערה את השוקולד מוסיפים את השמן
מכניסים למיקרו בפולסים של חצי דקה, להוציא לערבב ואם יש צורך להשיב למקירו עד שהשוקולד נמס.
נותנים לזה כמה דקות להתקרר ואז שופכים את זה על שיכבת הבסווקטים בעוגה.
כשמתקרר – מקשטים
ארוחת יומולדת

זה ללא ספק אחד האתגרים הגדולים, בשונה מהשוק הבייתי שגילה את עולם הללא גלוטן ויש בו שפע של מוצרים, המצב במסעדות שונה. הכנת מזון ללא גלוטן מצריכה פס נפרד, כלים נפרדים, ומוצרים שונים, ובישראל 2019 די מאתגר למצוא מקום שכולם יכולים לאכול בו משהו, ו/או שהאוכל יהיה טעים, כי צליאק או לא לילד יש חוש טעם , ודברים שהוא אוהב או לא. ואם להוסיף על האתגר אנחנו גרים בחבל אילות – ליד אילת.
אז לשמחתי הרבה  שעברנו גילתי את הקבוצה  המעולה בפייסבוק צליאק באילת -אוכלים ללא גלוטן ומהרשימה שמתוכה נבחרה  ע"י חתן השימחה מסעדת מוזס באילת.  בחירה מוצלחת.
כבעלת ניסיון התקשרתי מראש למסעדה לברר האם יש מנות ללא גלוטן, קיבלתי שירות טלפוני יוצא מן הכלל, עם הסבר על סוגי המנות .
הגענו בשעת צהרים  מאוחרת  אחרי בילוי משפחתי שלושה ילדים ושני מבוגרים רעבים ומעט עייפים , חתן היומולדת היה סקפטי עוד מהבוקר, הוא באמת חשש שלא יהיה לטעמו.
קיבלו אותנו בחיוך, עם המון הסברים ולא מעט סבלנות. במסגרת הללא גלוטן הוצע לחתן היומולדת ארוחת ילדים הכוללת המבורגר צ'יפס  שתיה קלה וגילדה, הוא התבאס עד מאוד שאין שניצלונים אבל המלצרית הבטיחה להעביר את הבקשה שלו  הלאה. הילדים הלכו על מנות ילדים, ואני האיש לקחנו המבוגרים חובקי עולם.
השירות היה אדיב, זריז ובעיקר אהבתי את העובדה שהמלצרית שלנו  (שלצערי שכחנו מה היה שמה)  פשוט דיברה עם הילדים ולא מעל הילדים, גם עם קטן הבית המיוחד שלנו היא הצליחה לתקשר בצורה מופלאה והוא הגיב לה בחיוך וסימונים.

 

IMG_20190119_150719

ארוחת ילדים ללא גלוטן במוזס צילום טלי בריל

 

הארוחות הגיעו מהר, עם הסבר מדויק אילו רטבים מותרים, אלו אסורים, את הסקפטיות של חתן השמחה, החליפה שביעות רצון, הוא הכריז שזו מנה מעולה, והשמחה בשולחן הייתה רבה.
גם כשהגענו לשלב הקינוח נעשה בירור איזה גלידה מותרת ואיזה גלידה עשויה להכיל. והוצעו לנו קינוחים ללא גלוטן נוספים – פודנט שוקולד וקרם בורלה.
סיימנו את הארוחה מרוצים שבעים  ועצרנו לנשום קצת ים בטיילת אילת.

שבוע הבא האתגר חלק ב' –  איך חוגגים יומולדת לכיתה בלי גלוטן ובלי בעיה.

בייבי המלך הבא של ישראל?

קינג ביבי סרטו התיעודי של דן שדור עוסק בביוגרפיה של ראש ממשלת ישראל  בנימין נתניהו. מנסה להציג עוד נופך בשאלה שמהדהדת לא מעט מה יש בו ב"מלך ישראל" שגורם לאלפי בני אדם להעריץ אותו בעיוורון רב כל כך?איך הצליח הצעיר שגדל בארצות הברית, חזר לישראל לשרות צבאי וחזר ישירות משם לארה"ב , הילד האמריקאי עם האנגלית המשולמת, והחיים הטובים להפוך לאחד הדמויות הנערצות בישראל? איך הוא מצליח פעם אחר פעם לכבוש את דעת הקהל, גם שלפעמים נדמה שהקהל אינו מעניין אותו ?

צילום באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

צילום באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

הסרט מצג קטעי ראיונות ועוקב אחרי נתניהו מנעוריו בארצות הברית, בגרותו והמפנה שהתרחש עם מות אחיו יוני, איך השכיל לבנות את עצמו באמצעות המדיה האמריקאית החל משנות השמונים אז זיהה את הצורך ב "מומחה לטרור"  המעבר מהשוק הפרטי למגזר הדיפלומטי הישראלי, החזרה ארצה ועד לתפקידו הנוכחי כראש ממשלת ישראל הקרוב מאי פעם להיות ראש הממשלה המכהן בתקופה הכי ארוכה.

 בתחילת הדרך בתקשורת האמריקאית צילום באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

בתחילת הדרך בתקשורת האמריקאית צילום באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

רבות נאמר עליו שהוא אלוף המדיה, האיש בעל הרטוריקה המדהימה, האדם שיודע לנאום, ובעיקר בעיני האיש שכלל לידי אומנות את "המדיום הוא המסר" של מרשל מקלוהן. הרבה לפני תכניות הראלטי.
נתניהו מוצג כתלמיד שקדן, בעל כישרון ויודע לזהות ולהשתמש לא רק בתקשורת לצרכיו , כמו בפרשת הקלטת הלוהטת, אלא יודע לבחור היטיב את הצוות המקיף אותו, ובשונה מאחרים הוא אינו קופא על שמריו אלא ממשיך ומתקדם, מהתעלמות כמעט מוחלטת מהתקשורת הישראלית, ועד פנייה במסרים ישירים ושימוש ברשתות החברתיות – שימוש בעמוד הפייסבוק שלו.
נתניהו הביא לבית המחוקקים הישראלי את מה שגדל עליו – התרבות האמריקאית, על חלקיה הטובים והרעים, הוא הפך מהתקווה של הפוליטיקה הישראלית למנהיג שנוי במחלוקת – אלו שרואים בו את המשיח והתקווה הישראלית אל מול אלו שרואים בו אדם שיעשה הכל על מנת להשאר בשלטון.

מה היה קורה אילו תמונה באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

מה היה קורה אילו תמונה באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

בסיום הצפייה נותרתי עם מחשבה מה היה קורה אילו אחיו של ביבי יוני ז"ל, לא היה נהרג במבצע אנטבה, האם היינו רואים את נתניהו משתלב בפוליטיקה בארצות הברית, אולי הוא היה בעצם טראמפ?  או אולי היה נשאר והופך לאחד מאנשי השיווק החזקים בשוק האמריקאי ובעיקר האם עדיין היה עוזב את החלום האמריקאי אליו גדל לטובת מימוש החזון הימני של אביו?
בעיני סרטו של דן שרדור הצליח באחת המשימות הבלתי אפשרית שמדברים על ביבי וזה לייצר סרט שאוהדי ביבי יאהבו, וגם מתנגדיו הנחרצים ביותר.
באופן אישי סיימתי את הצפייה שאני לא יודעת מה אני יותר, מעריצה את האיש על הנחישות והתמדה במטרה ששם לעצמו, או מפחדת לאן פניה של מדינת ישראל כשהמנהיג הנערץ שלה מצליח לעשות את הבלתי יאומן לפעמים ולטשטש את הגבול בין האישי והמדינה.

ביבי קינג – עכשיו בyes דוקו וב- STINGTV.

קרדיטים :

במוי: דן שדור | הפקה: לירן עצמור | תסריט: דן שדור | עריכה: נטע דבורקיס, דן שדור | עיצוב פסקול: איציק כהן | מוסיקה: קרני פוסטל | הפקה: לירן עצמור – "עצמור הפקות".
הסרט הופק עבור yes דוקו בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

 תמונה באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

תמונה באדיבות yes ולשכת העיתונות הממשלתית

שנת המתנות – מחשבות בעקבות הספר החדש של יובל אברמוביץ

ליובל אברמוביץ' כך נדמה לי יש את היכולת לערער מוסכמות והתנהגויות במה שברור לכולם שצריך לעשות כי "ככה זה", כי "גדלנו על זה ".
כבר שנים שאני עוקבת אחרי הפעילות שלו בעיקר ברשתות החברתיות, רואה איך הוא מעז לעשות דברים שאחרים אמרו לא פעם שזה "לא נהוג", אני רואה אותו עומד על האמת שלו, בלי פחד, בלי להסתתר ונדמה לי שהוא מצליח לאגד סביבו קהילה נאמנה של אנשים.

בהרצגה (זו לא טעות זו הרצעה+הצגה) שלוותה את ספרו  הרשימה שנוכחתי בה הוא חושף את הדרך שלו, ועודד אנשים וילדים "לצעוק את החלומות שלהם", להגשים את המשאלות שלהם.
מה למדנו בתור ילדים מגיל אפס ? ביומולדת תביעו משאלה אבל בלב-  יובל עומד ואומר תביעו משאלה אבל בקול רם, יש מצב לגמרי שיהיה שם משהו שיכול לעזור לכם להגשים.

חלומות ומתנות לא רק בימי הולדת

וזה אגב עובד, גם לאנשים כמוני שפחות מתחברים לספרי השראה, אבל מתחברים לרעיונות השיתוף והעזרה ההדדית.
הגעתי לקריאה של ספר מתוך סקרנות שיובל הצליח לעורר בי בפעילות שלו, מתוך השיח שנוצר ברשת טרם יציאה הספר על מה שנדמה לי שיותר טאבו מלעצום עיניים ומשאלות בלב והוא עצם העיסוק במתנות , המקור לדעתי  במשפט המפתח של שלמה המלך "שונא מתנות יחיה" שנדמה שהיום יותר מתמיד ההקשר המקורי שלו כנגד שוחד רלוונטי.
ראיתי אותו טווה את הסיפור, מכין את הקרקע ואת הקוראים, הפעם יובל בחר לשים את הטאבו כבר בכותרת "שנת המתנת". בום תמודדו

תחשבו רגע מה יש במושג זה "מתנה עצמית" שכל כך קשה לקבל אותו? ובכלל מה נחשב למתנה עצמית ? עוד שעתיים שינה בשבת נחשב? או שזה צריך להיות משהו עם ערך כספי מופרז ? או אולי  משהו שמקצר לי את רשימת המטלות האין סופית שיש לי כאמא?
לא ממש הצלחתי לחשוב איזה מתנה נתתי לעצמי בשנים האחרונות, לא בטוחה עם זה בא מהאתגר הכלכלי שאני מתמודדת איתו או בכלל נטוע בי כמו בעשרות אנשים שנולדו וגדלו כאן בשנות השבעים שמונים בימים של משברים כלכלים וילדים להורים שלא תמיד היה להם הכל אבל למעשה לא היה חסר כלום.
ישראל שתקופת המחסור חרטה בה דברים , זה  בכלל מגיע  במשפט של שלמה המלך  שהיה תלוי לדעתי בגן הילדים יחד עם את השנוא עליך אל תעשה לחברך. או בכלל בא מההסתכלות שלי על עולם השפע בו  נדמה לי שאנשים רוצים לקנות כל הזמן , אבל איכשהו זה לא מספק אותם.

שנת המתנת , כריכה צילום טלי בריל

שנת המתנת , כריכה צילום טלי בריל

 

התקציר עצמו על פניו  נראה כמו עוד סיפור עם המשוואה הגברית והמרגיזה עד מאוד שיברון לב נשי = מסע בזבוזים בחנויות  – גיבורת הספר מיכל הופמן , סופרת ומרצה מעורכת שזה עתה קיבלה מקדמה שמנה על הספר הבא לה, אישה שעל פניו נמצאת בשיאה, עם בעל שעוד רגע שופט, דירה יוקרתית בתל אביב, שפע מכל מקום, אבל אז  היא מקבלת מתנת יומולדת 39 מופלאה מהבעל שלה – מכתב פרידה והיא מחליטה בתגובה  לעשות לעצמה שנה של מתנות." שנה של מתנות ממני לעצמי זה בדיוק מה שאני צריכה"

שנת המתנות יובל אברמוביץ צילום מתוך הספר

שנת המתנות יובל אברמוביץ צילום מתוך הספר

אבל  בקריאה של הספר  נגלה לי עולם אחר, עולם שפגש אותי בהרבה מקומות למרות שהחיים שלי ושל גיבורת הספר לא משיקים.
הסיפור עצמו הוא בעצם מסע, מסע בין המצופה מאתנו בחברה הישראלית, לגיבורה שלו מצד אחד אין דאגות כלכליות, נכון היא עובדת קשה , אבל נקודת הפתיחה בה מתחילה העלילה רחוקה מנקודת פתיחה ממוצעת של כל כך הרבה נשים , בכישרון רב מצליח יובל לייצר  דמות מעוררת הזדהות כי במסע שלה, שרשימת המתנות  בה היא סוג של עוגן מקופלות לא מעט מההוויה הישראלית שלא רק הגיבורה מתמודדת איתם אלא כולנו,  הראשונה בהם היא בכלל היכולת שלנו להעניק משהו לעצמנו. הספר מקפל בתוכו נקודות דילמה בחברה הישראלית, מסלול החיים המצופה מכל אחד מאיתנו ברבדי החיים השונים מזוגיות ועד מתירנות  מינית וחומריות כספית, החשבונות שלנו עם ההורים שלנו, המחשבות על ההורות אם בכלל, וההסתכלות שלנו על קוצב הזמן שיש לנו להיות כאן. שמחה כאב אובדן וחיים  מסע שיש בו אמירה עלינו, מסע שמעורר מחשבה ולפעמים גם תובנות.

הספר לקח אותי למסע חשיבה פנימי, פגשתי את עצמי בתוך הגיבורה בנקודות שונות בזמן, אהבתי דברים שהיא עושה, התעצבנתי עליה, הבנתי אותה ובהרבה מקומות בספר מצאתי את עצמי אומרת לה – נו באמת.

שנת המתנות הוא סיפרו ה13 במספר של יובל אברמוביץ, בכריכה שלו למעלה כתוב  פרוזה מעוררת השראה, בעיני היה צריך לכתוב שם פרוזה מעוררת מחשבה. ואני יודעת שעוד לא סיימתי לחשוב על דברים .

 

תכל'ס :

שנת המתנות , מחבר יובל אברמוביץ

את הספר אפשר לרכוש ישירות מהאתר שנת המתנות, באתר אגב תמצאו גם הרצאות, מבצעים שונים והזמנה של יובל להצטרף אליו לשנה של מתנות

אם אתם מעדיפים להאזין אז תמצאו אותו כאן 

ואם יש לכם דחיית סיפוקים כמוני – אפשר להשיג אותו גם בחנויות הספרים. :)

 

 

 

 

 

 

 

 

איך לבלות עם ילדים בלי לקחת משכנתא

בואו נודה על האמת, החיים עצמם הם לא השקר של הרשתות החברתיות, ורובנו במיוחד בשלב המשפחה הצעירה שוברים את הראש על איך לבלות עם הילדים בלי לקחת משכנתא ,מה שלא מונע מאיתנו לנסות להבין איך  כולם "מבלים" ובעיקר ומעלים תמונות כל הזמן.
אז קבלו את  ההמלצות שלי , הם נולדו מהחיים עצמם, מגידול של שלושה ילדים ,מהאתגר הזה של המשפחה צעירה , ומשנים בהם כמו הרוב התמודדנו לא אחת עם אתגרים כלכלים .
לחדד את העניין אתם מוזמנים קודם  לענות לעצמכם על השאלות שכתבתי בפוסט הוקדם על איך בוחרים בעצם פעילות לכל המשפחה

תכנון מקדים – מחשבה מקדימה על פעילויות סופ"ש חוסכת גם לפחות חצי בוקר  (שהילדים צעירים לרוב הבוקר הרי מתחיל אי שם לפני השמש ) וגם הרבה עצבים, שאין דרך להמנע מהם. תכנון מוקדם , מאפשר גם הערכות לוגיסטית (אוכל שתיה אביזרים ) וגם מוריד את מפלס ההוצאות הבלתי צפויות ,כי שנתקעים בלי תכניות , ועצבנים יוצאים ולא משנה כמה זה עולה. אגב שהילדים בגילאים קצת יותר גדולים תכנון מקדים משותף הוא חלק מתיאום הציפיות לסופ"ש

פעילויות ללא תשלום יש לא מעט כאלו בכל סופ"ש, הכל כמובן תלוי מזג אוויר, ברחבי הארץ מפוזרים עשרות  פארקים אשר הכניסה אלהם על פי חוק חינמית, ובהם תוכלו בהחלט לבלות בוקר בפעילות מותאמת גיל :מלפרוס שמיכה ועד רכיבה על אופניים/ משחקי כדור ושת.
תוכלו גם למצוא  לא מעט יערות/חורשות בהם תוכלו להעביר בוקר  ,אם אתם אוהבי טיולים וטבע תוכלו לבלות במסלולים ושטחים פתוחים , ותתפלאו לא כולם מצריכים שעות של נהיגה.
ואני מוסיפה בהתלבטות אני מודה את מרכזי קניוות השונים אשר ישמחו להציע לכם פעילות לילדים.

פיקניק ביער או בחורשה - צילום טלי בריל

פיקניק ביער או בחורשה – צילום טלי בריל

מנוי משפחתי – מנויים משפחתיים ברובם מאפשרים מצד אחד חיסכון כלכלי , ומצד שני מאפשרים לשוב למקומות בלי אלמנט ה"חייבים להספיק", אנחנו ההינו מנויים במשך שנים ארוכות לספארי ברמת גן , מלבד העניין הכלכלי (המחיר הוא פחות משלוש כניסות לאדם , וילד עד גיל שנתיים לא משלם ) המנוי אפשר לנו בעצם לחלק את הביקורים בהתאם לעונות השנה (בימים החורף האפורים לא אחת הגענו לסיבוב קצר מצוידים במגפיים, או נוסעים מראש רק לחלקים בהם לא יוצאים מהרכב),העומס באתר וגם גילאי הילדים המשתנים.  מנוי מטמון של רשות הטבע והגנים, מאפשר ביקור במגוון אתרים שונים ופעילויות , הנחות ללינה וכד'.

רכישה דרך מועדוני לקוחות/כרטיסי אשראי – תתפלאו אבל כבר יצא לי לא מעט פעמים להמליץ להורים צעירים לחפש מנויים/הטבות דרך מועדונים וכרטיסי אשראי. ולמרות זאת אני ממליצה תמיד  לוודא את ההטבה , יש כאלו שאחרי שמוסיפים את הסכום שצריך להגיע אליו למימוש, מגלים שרכישה ישירה יותר זולה.

אומרים שלום לזברה בספארי צילום טלי בריל

אומרים שלום לזברה בספארי צילום טלי בריל

סיורים  במחיר סמלי –  יש מגוון רחב של סיורים המוצעים לקהל הרחב, חלקם סביב נושא משותף (אוכל/אומנות/טבע ) המחירים משתנים בהתאם לעונה וסוג הסיור, אופציה נוספת היא סיורים מודרכים במרחב העירונים, הסיורים לרוב במחיר שווה לכל נפש, ומוסיפים ערך לימודי לחוויה . החברה  להגנת הטבע מוציא סיורים  כאלו  באזורים שונים , בתל אביב יש לא מעט סיורים , גם באתר טיולי תוכלו למצוא הצעות לסיורים. אנחנו הצטרפנו לכמה כאלו אשר פורסמו בעיתונות המקומית והיה נחמד ביותר.

הצטרפו או הקימו קבוצה   לא מעט הורים לילדים בגילאי הגן שוברים את הראש, חיבור לקבוצות קיימות שתמצאו ברשת או הקמה של קבוצה מתוך הורי הגן , לדוגמא יכולה להניב לא מעט פעילויות משותפות המוזילות את המחיר  או מאפשרות התנסויות בפתוחות ק' לקבוצות -אם אתם לדוגמא חובבי הקטיף , תגלו יש לא מעט מקומות אשר  יסכימו לארח אתכם כקבוצה  בשבת בבקר.

בילוי בבית – בואו אגלה לכם סוד, גם לא רק עלכם עוברים שבועות עמוסים , גם על הילדים שלכם. הכרזה מראש על שבת בית מאפשרת בילוי ומנוחה לכל בני הבית.

 

 

איך תבחרו נכון פעילות ואטרקציה למשפחה

אחת הבקשות הכי נפוצות בקבוצות שעוסקות בהורות ובטח באלו של הטיולים היא המלצות לפעילויות ואטרקציות במקומות שונים. מאחר ועניתי על עשרות כאלו בשלוש השנים האחרונות , קבלו את חמשת השאלות שמענה עלהם יעזור לכם לבחור את הפעילות המתאימה ביותר לא משנה איפה בחרתם לנפוש

  1. כמה נפשות אתם ? יש מקומות בהם מעל מספר מסוים אתם כבר נחשבים קבוצה, יש לזה  משמעויות שונות, החל ממחיר לאדם בקבוצה שעשוי להשתנות מול בודדים  ועד לתיאום הגעה, התאמה לפעילות ושת'.
  2. מה ההרכב הגילאי שלכם ? והכוונה כאן היא בעיקר לילדים . התאמת הפעילות לגילאי ומסוגלות הילדים היא המפתח לפעילות מוצלחת בעיני. חשוב לזכור שיש פעילויות שמגבילות כניסה בהתאם לגיל /גובה, והגעה אלהם מצריכה פיצול, יש מקומות שיענינו יותר ילדים בגיל הרך מאשר מתבגרים ולכן יש חשיבות רבה בתכנון להתאים את הפעילות כך שתתאים לכולם, אגב  לרוב כשיש ילדים צעירים ותינוקות  כל עוד אתם ערוכים נכון (מנשא/ עגלה, אוכל, החלפות) הילדים שלכם יהנו ממה שכייף  לכם  , מסיור בגלריות, מוזאונים, מרכזי מבקרים, ועד טיולי שטח וספארי. את הטיול הראשון שלנו כמשפחה עשינו שהבכורה הייתה בת ארבעה חודשים, ואחד הדברים שהיא הכי אהבה בטיול היה לישון במנשא  הוא זכור לנו כטיול מוצלח במיוחד.
    כשהם גדלים שווה בעיני לשתף אותם בתכניות, להציע להם מס' אפשרויות ולראות מה אתם בוחרים  יחד .

    מה ההרכב הגילאי שלכם? צילום טלי בריל

    מה ההרכב הגילאי שלכם? צילום טלי בריל

  3. מה אתם  אוהבים לעשות ?  השאלה הזו מקפלת בתוכה את מה שעשוי להפוך  את אותה פעילות להנאה קסומה עבור אחד וסיוט עבור אחר. אם אתם משפחה שכולם בה חובבי טבע ושטח, מאלו שלקום בבקר ולצאת  לטיול לראות פריחה  עושה לכם את זה   – טיול רגלי יהיה מעולה עבורכם, אם הכי פעיל שלכם  בללכת ברגל זה סיור באיקאה – אולי שווה לעשות טיול גיפים במקום . זה תקף אגב לא רק לגבי המבוגרים בחבורה אלא ובהרבה פעמים קודם כל לילדים. ההבדל בין הנאה לעינוי בעיני הרבה פעם קם ונופל בדיוק בנקודות האלו.
    למצוא משהו שכולם אוהבים צילום טלי בריל

    למצוא משהו שכולם אוהבים צילום טלי בריל

  4. אל תחפשו את מה ש"חייבים": לעשות. בשלוש שנים האחרונות שוחחתי עם לא מעט אנשים שניסו לדחוס בכוח לטיול של יומיים פעילויות של שבוע, והכל מתוקף רשימה של "חייבים לעשות". מטיול של כייף זה הופך למסע נגד הזמן במטרה להספיק כמה שיותר, ובסופו של יום כולם מתבאסים.
  5. עונת השנה – אז נכון שבישראל אין ממש הבדלי ענק בין העונות, ועדיין  פעילות חורף שונה מפעלות קיץ, וכדאי לזכור שיש גם דברים עונתיים – פריחה, שלג, מסלולי מים וכמובן המון פסטיבלים ואירועים שונים.

 

בילוי נעים

 

מעבר והתאקלמות – לקום לפני הציפורים

שנים הבטתי בהם מהחלון בפליאה, בעודי מנסה לשכנע ילד זה או אחר (לפעמיים שלושה יחד) לחזור לישון כי השמש עוד לא עלתה, ובכלל לשדר להם שהקונספט הזה של לקום לפני הציפורים מוטב לו שיעלם מהר מהבית, אמא אוהבת לישון ילדים.

למה ילדים קמים לפני השמש - צילום טלי בריל

למה ילדים קמים לפני השמש – צילום טלי בריל

לא הבנתי למה מבוגרים שלא דוחפים אף עגלה לפניהם, לא דוהרים אחרי ילד רכוב על אופניים ובמקסימום צועדים בנחישות עם כלב יוצאים מהמיטה כל כך מוקדם, ועוד יוצאים להליכה /ריצה.
בכלל כל הקונספט הזה של פעילות גופנית היה לי מוזר, אני מודה הגינה הייתה חדר הכושר שלי, והיכולת לרוץ אחרי ילדים הספיקה לי.
עברו השנים, וחיפשתי פעילות לא בעניין הספורטיבי כמו עצם העניין של להיות רק אני. לא אמא של, אישתו של, עובדת של, נטו אני.
כמו לא מעט א.נשים עברתי גלגולים  שונים, מאירובי מים, סטודיו C וחוגי עיצוב. שומדבר מזה לא הצליח. איכשהו תמיד החיים עצמם היו חזקים ממני. תמיד יש לי כל כך הרבה דברים וכל כך מעט זמן.
לפני כמה שנים יחד עם ל שכנתי פצחנו בקבוצת הליכה "מוצאים את בלה לטיול", עברתי לגור ליד פארק שהיה בו מסלול הליכה, בלה הייתה צריכה את סיבוב הערב שלה והחלטנו שאם כבר עושים סיבוב לילה לכלבה שנעשה מזה משהו טוב לעצמנו.
ואכן עד שעברתי הצלחנו רוב הזמן לעמוד בזה, לא תמיד יחד, לא תמיד כל יום אבל היה את סוף היום הולכים ברגל.  בלילה תמיד.
כשעברתי למצפה רמון נשאבתי לעבודה אינטנסיבית שלא השאירה לי מקום לעצמי, התוצאה הישירה הייתה הפסקה בהליכות לילה, למעט סיבוב קצר עם בלה , התנחמתי שאני הולכת כמעט רק ברגל, אל העבודה וממנה, בסופי שבוע אני עושה טיולים יותר ארוכים עם הילדים, אבל בכל התקופה שעבדתי במשרד בין עבודה תובענית, לילדים לא מצאתי את הזמן לעצמי.
הפסקתי ללכת.
והגוף, הגוף הרגיש.
כשסיימתי את העבודה, כחלק ממחשבת מסלול מחדש, ידעתי שאני צריכה לחזור לתת במה לעצמי, ביקשתי מאחת האמהות שהכרתי לסייע לי ולצרף אותי להליכות שלה, ערב ערב יצאנו יחד, בהתחלה מצאתי את עצמי מתנשפת מאחריה, אבל לאט לאט מצאנו את הקצב. בהמשך הצטרפו עוד שתי חברות והפכנו לחבורת ההולכות. שהפכה עבורי להרבה מעבר לקבוצת הליכה.
לא מעט פעמים עלתה הסוגיה של שעות ההליכה, בעיקר בחודשי החום הגדול, איכשהו לא הצלחתי להביא את עצמי לקום  במיוחד  מוקדם  וללכת. בכל פעם שעלה הרעיון לצאת להליכה עם הזריחה, הודעתי להם שהן מוזמנות לשלוח תמונות אני מסתדרת עם הליכות שקיעה או בוקר אחרי שהילדים הולכים לבה"ס , לא מעט שיחות ניהלנו על זה. אני בשלי. אני לא קמה במיוחד, ובכלל איך זה יסתדר עם הקטע של ארגוני הבקר?

ללכת בשקיעה - צילום טלי בריל

ללכת בשקיעה – צילום טלי בריל

אבל מה שכן, לא וותרנו. לא אני וגם לא הן. זה היה העוגן שלי, ברגעי הלחץ והבלגן (על השנה האחרונה אפשר לקרוא כאן ) ואז עברתי שוב
הפעם  הדרמנו  לערבה הדרומית כמעט אילת.
עברנו בראשית אוגוסט, ולמרות שהיה לי סוג של "ברור" שאחד הדברים שאני מתמודדת איתו הוא התאקלמות אקלימית. זה הצליח להפתיע אותי ובגדול.
בימים הראשונים לא ממש הצלחתי ללכת, גם בשעות הערב החום היה בלתי ניסבל, הגוף שהיה לו גם ככה קשה קרס אחרי מרחקים קצרים, נדמה שזה היה יותר מידי. השילוב הזה של האתגרים הפיזיים של פריקת ארגזים  סידור הבית ,שלושה ילדים שבחופשה, הוביל לתוצאה של  אישה מותשת,היוצאת להליכה וחוזרת לא אחרי חמישה ק"מ כמו שהיא רגילה אלא אחרי חמש מאות מטר.
הרמתי ידיים.
ידעתי שאני חייבת לחזור ללכת, משהו בגוף אומר לי לנוע.
חייבת זמן  לעצמי.
תנסי בבקר מוקדם חזרה ואמרה לי חברתי, ואני סירבתי , שנים עד שהילדים ישנים רוב הזמן עד שעה סבירה יחסית, שנים שייחלתי לרגעים האלו אז לקום במיוחד?
והיו לי גם עוד מלא התנגדויות טכניות , ואיך יסתדרו בלעדי בבקר. המון הסברים למה לא.  חזרתי ואמרתי ירד החום אסתדר.
והחום הגדול ירד, ושוב ניסיתי והבנתי שאין ברירה ואחד הדברים שאני צריכה בהתאקלמות האישית שלי במעבר הזה זה להקשיב לגוף ולסביבה ולעשות שינוי.
משיחות עם אמהות ביישוב הבנתי שהדרך לעשות את זה היא לקום בשעות הבוקר המקודמות ולצעוד.
אז ביקשתי יפה מאחת מהאמהות שהכרתי כאן להצטרף אליה, בצעדה בוקר, מצאתי את עצמי קמה בחושך, נועלת נעלי התעמלות ויוצאת באור ראשון להליכה. היא הכירה לי מסלולי הליכה קסומים מחוץ ליישוב, בשטח פראי וקסום , ואני נפעמתי

לפתוח את הבקר מול זה צילום טלי ברי

לפתוח את הבקר מול זה צילום טלי ברי

אני מודה זה קשה לעשות את ההיפוך הזה, בעיקר אני חושבת מחשבתית, לקום שכולם ישנים, לא למשוך עוד קצת במיטה.

לצאת עם אור ראשון צילום טלי בריל

לצאת עם אור ראשון צילום טלי בריל

אבל הנוף הקסום, מעודד אותי, ההרגשה הטובה שיש לי אחרי.
אז נכון זו רק ההתחלה, ויש ועוד יהיו ימים שאוותר
אבל הנה אני מתאקלמת ומסתגלת והולכת.

השמש מציצה מההרים צילום טלי בריל

השמש מציצה מההרים צילום טלי בריל

 

 

 

אחי מיוחד

" מה פתאום להחליף? זה אח שלי אני אוהב אותו כמו שהוא למה להחליף"

כשמדברים על ילדים מיוחדים, השיח החזק הוא על הילדים עצמם, טיפולים, זכויות, חששות מהעתיד. מעט מידי בשיח מתייחס לאחים והאחיות של ילדים מיוחדים, נכון יש מחקרים ובכולם האחים והאחיות יוצאים אנשים טובים יותר , אבל מעט מידי יש מענה לצרכים המיוחדים של האחים והאחיות  עצמם, על האתגרים שבגדילה לצד אח/ת מיוחד/ת.
אני מודה בחי היום יום אני לא רואה אותנו כמשפחה מיוחדת  אנחנו זוג הורים שלושה ילדים , בת אחת שני בנים, וכן הקטן הוא ילד מיוחד, אז? מעולם לא הסתרנו את המצב מאף אחד, גם לא מהילדים, והם גדלים לתוך מצב שאח הקטן שלהם מיוחד, והכל תמיד היה גלוי, ומוסבר מותאם לשלבים אותם עברנו באבחונים, בגילאי הילדים לשאלות שהם שאלו וגם לשאלות של החברים שלהם .
אבל בואו נודה על האמת, הם גדלים במדינה בה קבלת האחר היא לצערי עדיין ססמא יפה, ולא מציאות .

את עמיעד טאוב אני מכירה כבר תקופה ארוכה , לא נפגשנו מעולם,יש לנו חילוקי דעות על המון דברים אבל יש  מכנה משותף שמגשר על הכל – שננו הורים לילד מיוחד, ושננו פועלים למען קידום נושאים הקשורים בילדים שלנו.לכן כשעמיעד שיתף אותי בתהליך כתיבה של הספר, היה לי ברור שאני רוכשת אותו, לתת נקודה נוספת של הסתכלות לילדים.
הספר הגיע לנו בול בזמן  המרכזי, בן שמונה גדול מאחיו המיוחד בשנתיים, בדיוק בגיל בו ילדים הופכים להיות יותר אכזרים , וידעתי שהוא צריך עוד כלים על מנת להתמודד עם הסביבה.

אחי המיוחד צילום יחצ עט תקשורת

אחי המיוחד צילום יחצ עט תקשורת

הספר "אחי מיוחד" כתוב בשפה קלילה וברורה, מלווה באיורים מקסימים של תהילה גולדברג  מספר על מוגבלויות שונות בנקודת מבט של ילדים "אחים ואחיות של".
הוא בדיוק באורך הנכון  כזה המאפשר לנהל שיח קצר תוך כדי, ויש בו לא מעט מוגבלויות נראות ולא נראות אשר מספקות יריעה רחבה של הזדהות/הכרות כולל אגב התייחסות לילדה שנפגעה בתאונות דרכים.
והמרכזי לא רק שמצא עם מי להזדהות בסיפור אלא ידע לזהות גם ילדה נוספת שהוא מכיר ככזו שנכתב עליה בספר. הספר הביא הזדמנות מצוינת לשיח על אחאות מיוחדת , על זה שהוא ואחותו הם לא היחידים שיש להם אח מיוחד ועל האתגרים שהוא נתקל בהם בהסברה לילדים אחרים.

כמה ימים אחר כך הוא לקח את הספר לבית הספר  , ובסיכום עם מחנכת הכיתה שלו הוא ביקש להציג לכיתה את הספר ואת האתגר של להיות אח מיוחד. משלל הסיפורים נבחרו שניים, אחד שלו ואחד של ילדה נוספת המכיתה (הסובלת ממגבלה בעצמה)  והשיעור יצא לדרך.

לא נוכחתי בו, אבל הוא חזר עם פרצוף דיי רציני, סיפר שנשאל שאלות דיי מורכבות ושהוא בעיקר" מקווה שיפסיקו להשתמש במילים" אוטיסט מפגר עיוור  בתור קללה", אבל הוא לא בטוח. הוא ביקש שנקנה ספר אחד גם לכיתה, שהילדים לא ישכחו שיש גם אחרים.

מצוות הבה"ס קיבלתי את הציטוט שלמעלה, סיפרו לי שהיה מאוד קשה למבוגרים שנכחו בשיעור להישאר אדישים לנוכח ההסבר שלו על אחיו, על איך זה באמת, חזר והסביר להם איך נראים החיים שלנו, בלי פילטרים, בלי קלישאות, כמו שרק ילדים יודעים להגיד.

הציטוט בכותרת אגב הוא התשובה שלו לשאלה של אחד מהילדים ששאל אותו אם הוא היה יכול להחליף את אחיו לאח "רגיל" אם הוא היה עושה את זה.

 

ממליצה בחום לכל הורה , איש חינוך ובעיקר הלוואי שספר כמו זה ייכנס לתכנית הלימודים

 

אחי מיוחד/ עמעד טאוב  הוצאת עט תקשורת

לרכישה : הקליקו כאן 

עמוד הפייסבוק : כאן 

 

 

כתבות אחרונות

נושאים

Scroll To Top